אליהו חיים רויטבלט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|יושב בשעת ה[[התוועדות]] מאחורי הרבי (חמישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב רויטבלט, הרב זאב ניסנביץ']]
-הרב '''אליהו חיים רויטבלאט''' ([[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשנ"ח]]) שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ו[[משפיע]] כללי של שכונת [[קראון הייטס]].
+הרב '''אליהו חיים רויטבלאט''' ([[י"ט באלול]] [[תרס"ז]] - [[כ"ג בכסלו]] [[תשנ"ח]]) שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ו[[משפיע]] כללי של שכונת [[קראון הייטס]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ול מרת שטערנא ביילא.
+נולד ב[[י"ט באלול]] [[תרס"ז]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ולשטערנא ביילא.
 בשנת [[תרפ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ"ט]]. וניכר ביחודו בין התלמידים.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים מתוך מסירת נפש ממש באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה. היה מתפלל באריכות ומתוועד עם התמימים ואנ"ש, הקפדתו במצוות היית לשם דבר. הדבר שאפיין אותו יותר מכל הייתה אמונתו הפשוטה ובטחון בה' ותמימות הרבה שניחן בה, וכאשר רצו לגייס אותו לצבא, התייצב בלשכת הגיוס המקומית. בחורים חסידים אחרים בגילו נהגו להשתמט מעבודת הצבא על ידי ששיטו בבדיקות הרופאים בדרכים שונות, אך הוא עמד בחדר לשכת הגיוס ואמר [[תהלים]] באמונה תמימה, ואכן קיבל פטור מיידי כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה על ידי הרופאים.
-בשנת [[תרצ"ו]] התחתן, ומ[[נישואין]] אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריהו על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ב[[רוסיה]] באותם שנים, נפטרה אשתו בכ"ח תשרי תש"ג, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב"ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}},
+בשנת [[תרצ"ו]] התחתן, ומ[[נישואין]] אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריהו על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ב[[רוסיה]] באותם שנים, נפטרה אשתו בכ"ח תשרי תש"ג, והוא נשא לאשה את חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב"ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}},
 בתחילת שנת תש"ב, הרוסים היו עסוקים במלחמת העולם השנייה, ובערים מסוימות העלימו את עיניהם מפעילות הישיבות המחתרתיות. חסידים רבים התרכזו ב[[סמרקנד]], והקימו שם ישיבות מחתרתיות. בתחילה התאספו בחורים רבים ללמוד אצל הרב רויטבלאט, אך בעקבות מחסור חמור באוכל, הרעב הכריע את הבחורים, והם לא יכלו להמשיך לשבת וללמוד, כשחלקם נפל למשכב, חלקה חלה במחלות חמורות, וחלקם אף מתו ברעב. הישיבה כמעט נסגרה, אך לאחר כמה חודשים ר' [[מענדל פוטערפאס]] לקח על עצמו לדאוג להחזקת הישיבה, והישיבה החלה להתארגן מחדש.
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 במקום זה, נולד לו בן נוסף מ[[נישואין שניים]], והוא קרא לו בשם יוסף יצחק.
-===אמריקא===
+===באמריקה===
 בשנת [[תשט"ז]] הגיע לניו-יורק, והיה המלמד הראשון במוסד '[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]' שהוקם באותה שעה על ידי הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
 הגעתו ל[[ארצות הברית]] התחילה תקופה חדשה בחינוך היהודי ב[[ארצות הברית]] ובעיקר בחינוך החב"די. אם עד אז היה המורה אף במוסדות חינוך החב"דיים בסגנון אמריקאי מודרני, ביאתו והתחלת עבודתו של ר' אלי חיים, בישרה על מהפכה, המלמד בסגנון הישן והאמתי כפי שחונכו ילדי ישראל ב'בית הישן'.
-במשך עשרות שנים עסק במסירות בחינוך הילדים בכיתות הנמוכות ולימד אותם את קריאת האותיות, והחדיר בהם [[יראת שמים]] טהורה. ברצונו להשקיע את כחו דווקא בלינוך בגיל הרך.
+במשך עשרות שנים עסק במסירות בחינוך הילדים בכיתות הנמוכות ולימד אותם את קריאת האותיות, והחדיר בהם [[יראת שמים]] טהורה. ברצונו להשקיע את כחו דווקא בחינוך בגיל הרך.
 את גודל ההערכה שהרבי העריך את תפקידו, אפשר ללמוד מכך שבאחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] בשנים הראשונות, הורה הרבי שכל הראשי ישיבות יאמרו לחיים, והר' רויטבלאט הבין שהדברים לא מכוונים אליו. כשהרבי ראה שהוא לא אומר לחיים, הוא פנה אליו ואמר: "כאשר הראש ישיבה מלמד את תלמידיו שיעור בגמרא - אין הכרח שדבריו נכונים, אבל כשאתה לומד עם הילדים "[[קמץ]] א אָ" - ודאי שהדברים אמת", והורה לו לומר לחיים.