בית כנסת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|בית כנסת|מקום המיוחד ללימוד תורה|בית מדרש}}
 [[קובץ:Katserin old synagoge.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]
-'''בית כנסת''' הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.
+'''בֵּיתּ הֲכְּנֶסֶתּ'''{{הערה|מכונה ב7 כינויים נוספים; '''מִקְדַּשׁ מְעַט'''{{הערה|מקורו בהנביא [[יחזקאל]] בדבריו ב[[ספר יחזקאל]] (פרק 11 פסוק 16); לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם, ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] ב[[מסכת מגילה]] (דף כט, א); וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת שְׁבְּבַּבֶל, הובא בספר [[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] (שנה ראשונה לסדר ויקרא פיסקא א') כי בבל לאו דווקא והוא הדין לכל הארצות והמדינות כולם}} מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]], ב[[גרמנית|גרמנית עתיקה]] וב[[יידיש|שפת היידיש]]; '''שֹׁוּל''' או '''שְׁטִּיבּלַאַךְ''' בספרות התורנית; [[בית תפילה|בֵּית־תְּפִילָּ֥ה]]{{הערה|מקורו מהנביא [[ישעיה]] ב[[תנ"ך]] ב[[ספר ישעיה]] (פרק 56 פסוק 7); וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י '''בֵּית־תְּפִלָּ֥ה''' יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃}} ובלשון [[ארמית]] וה[[תלמוד בבלי]]: '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא'''{{הערה|ראה [[גמרא]] [[ברכות]] (דף ו עמוד ב); ההוא גברא דקא מצלי אחורי '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא וכו' תרגום; אותו בן אדם שהתפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו לכיוון בית הכנסת עבר שם [[אליהו (פירושונים)|אליהו הנביא זכור לטוב]] ונדמה לו כסוחר [[ערבי]] וכו'}}, ובלשון ה[[תנ"ך]]; '''בֵּית אֱלֹקִים'''{{הערה|בתי כנסת רבים בעולם יש שלט מעל בית הכנסת שבו מופיע הכיתוב; וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־'''בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים''' וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, כי שמו המקורי של בית הכנסת הוא בית אלוקים מקורו מהפסוק ב[[ספר בראשית]] (פרק 28 פסוק 17) בו אמר כן [[יעקב אבינו]] כשישן ולן ב[[בית אל]]}} אצל ה[[יהדות]] שאינה [[אורתודוקס|יהדות אורטודקס]]ית כגון [[יהדות רפורמית]] מכונה; '''[[טמפל]]'''}} הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.
 בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 ===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת===
-הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, הרבי נימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, הרבי אף הקשה על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. הרבי אף הביא בהקשר לכך את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.
+הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, כן הקשה הרבי על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. בהקשר לכך אף הביא הרבי את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.
 ==בימת הקריאה==
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 ==בית כנסת חב"די==
 [[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]]
-ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] המופיע כיום בסדור הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]].
 ===חדר שני===
-אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.
+אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו חדר נוסף בעזרת גברים צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.
 הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".
@@ שורה 73: / שורה 73: @@
 ==לקריאה נוספת==
-*'''פעילות עם ילדים בבית הכנסת''', מכתב אדמו"ר הריי"צ המבאר את החשיבות בזה ונוזף בגבאים המונעים זאת בגלל שגורם ללכלוך וכדומה, אגרות קודש חלק ח' עמוד קעג ואילך
+*'''פעילות עם ילדים בבית הכנסת''', מכתב אדמו"ר הריי"צ המבאר את החשיבות בזה ומעיר לגבאים המונעים זאת בגלל שגורם ללכלוך וכדומה, אגרות קודש חלק ח' עמוד קעג ואילך
 *'''ועשו לי מקדש''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1998 עמוד 46
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808405/jewish/Synagogue-Beit-Haknesset.htm בית כנסת - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
 *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%95_%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9B_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%93.pdf ועשו לי מקדש]''', קובץ על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, קרית מלאכי תשפ"ג
 *[https://chabad.info/beis-medrash/89627/ הבאת ילדים קטנים לבית הכנסת – מותר או אסור?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
@@ שורה 82: / שורה 83: @@
 *[https://chabad.info/beis-medrash/87880/ האם מותר לקנות מקום בבית כנסת מכספי מעשר?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
 *'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כותב בחרוזים על קדושת בית הכנסת]''' {{אינפו}} ראש חודש סיון ה'תש"פ
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_9.html על מה התבטא הרבי: 'בית כנסת מוזר'? • וידאו נדיר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 [[קטגוריה:בתי כנסת]]
+[[en:Synagogue]]