תלמוד ירושלמי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2" |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לכן קבע הרבי, שדווקא כאשר מוצאים בספרי הראשונים מאמרים מירושלמי שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו - בהכרח לומר שמאמרים אלו נאבדו מהירושלמי ולא הגיעו לידינו (מצד סיבות הנ"ל). אבל כאשר אין הכרח לדבר, אין לומר כן{{הערה|שם=מב|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=334 עמ' 834].}}. | לכן קבע הרבי, שדווקא כאשר מוצאים בספרי הראשונים מאמרים מירושלמי שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו - בהכרח לומר שמאמרים אלו נאבדו מהירושלמי ולא הגיעו לידינו (מצד סיבות הנ"ל). אבל כאשר אין הכרח לדבר, אין לומר כן{{הערה|שם=מב|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=334 עמ' 834].}}. | ||
== השלמת החלקים החסרים בירושלמי == | |||
בחיבורים של מפרשי ה[[תלמוד]] ה[[ראשונים]] מצוטטות אמרות בשם התלמוד הירושלמי, שלא הגיעו לידינו במסכתות הנפוצות{{הערה|לדוגמא, ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת גיטין]] ו', ב מובא ב[[תוספות]] ד"ה ויתנו את הילד בזונה, סיפור מהירושלמי שלא מופיע לפנינו.}}. ה[[הוצאה לאור|מוציא לאור]] הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]], שהיה חסיד [[קאפוסט]], ערך ליקוט נסיוני ובו השלמות לירושלמי מתוך ציטוטי הראשונים. הליקוט נדפס בספר [[כתבי הרח"א ביחובסקי]]. | |||
== שיטת הירושלמי == | == שיטת הירושלמי == | ||
הרבי הוכיח ששיטת | הרבי הוכיח ששיטת ה[[תלמוד בבלי]] היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת התלמוד ירושלמי היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד{{הערה|שם=מב}}. | ||
==סגנונו== | ==סגנונו== | ||
מבואר כי מעלתו של התלמוד הירושלמי גבוהה יותר | מבואר כי מעלתו של התלמוד הירושלמי גבוהה יותר מ[[תלמוד בבלי]] והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים{{הערה|שם=תשח|1=ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=128 ספר המאמרים תש"ח עמוד 121 ואילך]. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב חלק ד עמוד 2080].}}. ולכן [[רבי זירא]] צם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיוכל ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל{{הערה|[[בבא מציעא]], פה, סוף עמוד א.}}{{הערה|שם=תשח}}. כמו כן, מובא ש{{הבהרה|מי?}}היו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע{{הבהרה}}. | ||
==הכנה לגאולה== | ==הכנה לגאולה== | ||
לאחר שיצא [[שמחה בונים אלתר|האדמו"ר הלב שמחה מגור]] בתקנת [[ | לאחר שיצא [[שמחה בונים אלתר|האדמו"ר הלב שמחה מגור]] בתקנת ה[[דף היומי בירושלמי]] הרבה הרבי להשוות ב[[סיום מסכת|סיומי מסכת]] בין ה[[תלמוד בבלי]] לתלמוד ירושלמי ולבאר את החילוקים ביניהם. באחת הפעמים העיר הרבי: | ||
{{ציטוטון|וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, ובפרט שלימוד הירושלמי הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" (כללות עניין הגלות) ובאים ל"ירושלים", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו}}{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] א, 65-66}}. | {{ציטוטון|וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, ובפרט שלימוד הירושלמי הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" (כללות עניין הגלות) ובאים ל"ירושלים", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו}}{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] א, 65-66}}. | ||
לקראת סיום המחזור הראשון שהתקיים בי"א אייר תשד"מ בבורו פארק, יצאה הוראה מהמזכירות להשתתף באירוע, והרבי כיבד את את האירוע בשליחת מכתב מיוחד עם הדרן קצר על הירושלמי בו גם קישר את סיום הירושלמי עם תחילתו, כאשר הרב מרדכי מענטליק כובד לקרוא במעמד את מכתבו של הרבי{{הערה|התיאור והמכתב, נדפסו בשבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 19.}}. | |||
== ראו גם == | |||
* [[תלמוד בבלי]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{מיזמים|חב"דציטוט = תלמוד ירושלמי|חב"דטקסט = תלמוד ירושלמי}} | |||
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/20742 דפוסי הירושלמי, באתר ישיבה] | *[https://www.yeshiva.org.il/midrash/20742 דפוסי הירושלמי, באתר ישיבה] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורה]] | [[קטגוריה:תורה]] | ||