ירבעם בן נבט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==סיפורו של ירבעם במקרא==
 ===המרידה בימי שלמה המלך===
-עוד בימיו של [[שלמה המלך]] ניסה ירבעם למרוד בו, בערבות סגירת המילוא בידי שלמה<ref>מלכים א, יא, כז.</ref>. לאחר המרידה פגש ירבעם את הנביא [[אחיה השילוני]] שניבא לו שהקדוש ברוך הוא עתיד לקרוע את מלכות ישראל מיד בנו של שלמה, וישאיר לו רק שבט אחד, ואילו עשרה שבטים יינתנו בידיו של ירבעם.
+עוד בימיו של [[שלמה המלך]] ניסה ירבעם למרוד בו, בערבות סגירת המילוא בידי שלמה{{הערה|מלכים א, יא, כז.}}. לאחר המרידה פגש ירבעם את הנביא [[אחיה השילוני]] שניבא לו שהקדוש ברוך הוא עתיד לקרוע את מלכות ישראל מיד בנו של שלמה, וישאיר לו רק שבט אחד, ואילו עשרה שבטים יינתנו בידיו של ירבעם.
 בעקבות הדברים נמלט ירבעם למצרים, ושהה שם עד מותו של שלמה המלך.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ===חטאי ירבעם===
-מתוך חשש שישראל יעלו לרגל ובעקבות זאת ישובו לבית דוד, יצר ירבעם "תחליף" לירושלים: הוא בנה שני עגלי זהב והציב אותם בבית אל ובדן, מינה כהנים משבטים שונים ובדה מליבו חג בט"ו לחודש השמיני (חודש אחרי סוכות). בנוסף, הוא העמיד שומרים שלא יתנו לאנשים לעבור ליהודה ולעלות לרגל<ref>תענית ל ע"ב.</ref>.
+מתוך חשש שישראל יעלו לרגל ובעקבות זאת ישובו לבית דוד, יצר ירבעם "תחליף" לירושלים: הוא בנה שני עגלי זהב והציב אותם בבית אל ובדן, מינה כהנים משבטים שונים ובדה מליבו חג בט"ו לחודש השמיני (חודש אחרי סוכות). בנוסף, הוא העמיד שומרים שלא יתנו לאנשים לעבור ליהודה ולעלות לרגל{{הערה|תענית ל ע"ב.}}.
 כאשר עלה ירבעם להקטיר על המזבח שבנה בבית אל בחג שהמציא, הגיע לבית אל איש אלהים מיהודה שניבא נבואת פורענות על המזבח, ונתן סימן: המזבח יקרע והדשן ישפך. המלך הצביע על הנביא ואמר: "תפסוהו", וידו יבשה - והמזבח נקרע כדבר הנביא. לבקשת ירבעם התפלל עליו איש האלהים וידו נרפאה.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 === בדברי חז"ל ===
-בגמרא<ref>סנהדרין קא ע"ב.</ref> נדרש שמו: ירבעם - שריבע עם. [רש"י: שריבץ את ישראל והשפילם] דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בעם. דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט - בן שניבט ולא ראה. עוד אומרים עליו שהיתה בו גסות רוח וגאווה, ודורשים את הפסוק "חבר הוא לאיש משחית" - חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית ישראל לאביהם שבשמים.
+בגמרא{{הערה|סנהדרין קא ע"ב.}} נדרש שמו: ירבעם - שריבע עם. [רש"י: שריבץ את ישראל והשפילם] דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בעם. דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט - בן שניבט ולא ראה. עוד אומרים עליו שהיתה בו גסות רוח וגאווה, ודורשים את הפסוק "חבר הוא לאיש משחית" - חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית ישראל לאביהם שבשמים.
 ובהמשך הגמרא אומר רבי אבא: "...שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, אמר לו, מי בראש? - בן ישי בראש - אי הכי לא בעינא [אם כך איני רוצה]".
 === בתורת החסידות ===
-על ירבעם כתוב<ref>סנהדרין קב ע"א.</ref> שהיה תלמיד חכם עצום, והפסוק "והוא מתכסה בשלמה חדשה" מרמז שכשם ששלמה חדשה אין בה דופי, כך תורתו של ירבעם אין בה דופי (ומדייק אדמו"ר הצמח צדק מהלשון "שלמה" שעסקו בפנימיות התורה<ref>אוה"ת נ"ך ע' סח.</ref>), והמשך הפסוק "ושניהם לבד בשדה" מרמז שכל תלמיד חכם היה בפניהם כעשבי השדה, ועד כדי כך היתה גבוה מעלתו שהיה קרוב לרוח הקודש.
+{{שכתוב|פסקה=כן}}
+על ירבעם כתוב{{הערה|תלמוד בבלי סנהדרין קב ע"א.}} שהיה תלמיד חכם עצום, והפסוק "והוא מתכסה בשלמה חדשה" מרמז שכשם ששלמה חדשה אין בה דופי, כך תורתו של ירבעם אין בה דופי (ומדייק אדמו"ר הצמח צדק מהלשון "שלמה" שעסקו בפנימיות התורה{{הערה|[[אור התורה]] נ"ך ע' סח.}}), והמשך הפסוק "ושניהם לבד בשדה" מרמז שכל תלמיד חכם היה בפניהם כעשבי השדה, ועד כדי כך היתה גבוה מעלתו שהיה קרוב לרוח הקודש.
-וכותב אדמו"ר הצמח צדק<ref>אוה"ת דרושים לפסח ע' תמא-ב; ע' תשעה-ו.</ref> שבגלל שהיה לו גסות הרוח נפל עד כדי כך ממדריגתו הגבוהה, כי בלי גסות הרוח לא יכל לדלג מהקדושה בה היה שרוי לתכלית הטומאה, אך על ידי גסות הרוח ניתן לדלג על כל המדרגות וכך נפל מדרגתו.
+{{ציטוט|ובכל הנ"ל יובן ויבואר מ"ש בלקוטי הש"ס מהאר"י ז"ל בביאור מארז"ל בחלק (דק"ב סע"א) שתפשו הקב"ה לירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך כו' א"ל מי בראש א"ל בן ישי בראש א"ל אי הכי לא בעינא. שהוא ממש הענין הנ"ל שהקב"ה רצה שירבעם יחזור בתשובה ואז יאיר בו מבחי' ומדרגת יוסף בחי' עץ אפרים כו'. וזהו אני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע שיהי' מאיר בהם א"ס ב"ה בהאר' רבה. וזהו אנ"י כו' א"ל מי בראש כי הוא רצה כמו שהיה עכשיו שבחינת ומדרגת יוסף הוא למעלה מבחי' יהודה לכך רצה הוא להיות בראש לגבי דוד אבל הקב"ה אמר לו שלע"ל יתעלה יהודה לכן בן ישי בראש כו' א"ל אי הכי לא בעינא שלא היה בו בחי' בטול ושפלות זה. וזשארז"ל גסות הרוח שבירבעם טרדתו כו'|תורה אור}}
-בנוגע לעגלים שעשה ירבעם מבואר שהן זו"נ דקליפה, ועל ידם רצה למנוע את השפע של זו"נ דקדושה<ref>זח"ב ס"פ תשא דף קצג ע"ב, ובמקדש מלך דף קנ.</ref>.
+אדמו"ר הצמח צדק מסביר {{הערה|אור התורה דרושים לפסח ע' תמא-ב; ע' תשעה-ו.}} שבגלל שהיה לו גסות הרוח נפל עד כדי כך ממדריגתו הגבוהה, כי בלי גסות הרוח לא יכל לדלג מהקדושה בה היה שרוי לתכלית הטומאה, אך על ידי גסות הרוח ניתן לדלג על כל המדרגות וכך נפל מדרגתו.
+בנוגע לעגלים שעשה ירבעם מבואר שהן זו"נ דקליפה, ועל ידם רצה למנוע את השפע של זו"נ דקדושה{{הערה|זוהר חלק ב' סוך פרשת תשא דף קצג ע"ב, ובפירוש מקדש מלך דף קנ.}}.
 == בעולם הבא ==
-חז"ל מכלילים את ירבעם ברשימת שלושת המלכים שאין להם חלק לעולם הבא<ref>סנהדרין צ ע"א.</ref>. אך בירושלמי מובא<ref>כלאים פ"ט ה"ג.</ref> שלמרות מה שנאמר שאין לו חלק לעולם הבא, לאחרי שעברו שנים רבות ממותו נעשתה בו מידת הדין ונשרף גופו, ובצירוף עם זכות הארץ יקום גם הוא לתחיה. הרבי מבאר<ref>אג"ק ח"א אגרת פה הערה 5.</ref> שרין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, אלא כוונת הבבלי היא לגופו של ירבעם, ובירושלמי מדובר בנשמתו, שתקום בגוף אחר.
+חז"ל מכלילים את ירבעם ברשימת שלושת המלכים שאין להם חלק לעולם הבא{{הערה|סנהדרין צ ע"א.}}. אך בירושלמי מובא{{הערה|כלאים פ"ט ה"ג.}} שלמרות מה שנאמר שאין לו חלק לעולם הבא, לאחרי שעברו שנים רבות ממותו נעשתה בו מידת הדין ונשרף גופו, ובצירוף עם זכות הארץ יקום גם הוא לתחיה. הרבי מבאר{{הערה|אג"ק ח"א אגרת פה הערה 5.}} שאין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, אלא כוונת הבבלי היא לגופו של ירבעם, ובירושלמי מדובר בנשמתו, שתקום בגוף אחר.
-==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
-<references/>
+[[קטגוריה:תנ"ך]]
+[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
+[[קטגוריה:מלכים]]
+[[קטגוריה:מלכים שאין להם עולם הבא]]
+[[קטגוריה:מלכי ישראל]]