יצחק ניסים – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
לא אנציקלופדי ביטול גרסה 795131 של שנות חיים (שיחה)
 
(6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק_ניסים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב יצחק ניסים שצולמה בשנים בהם כיהן כרב הראשי לישראל]]
[[קובץ:יצחק_ניסים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב יצחק ניסים שצולמה בשנים בהם כיהן כרב הראשי לישראל]]
[[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה לרב ניסים בעת ביקורו ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר הרצח, את הסידור המוכתם בדם]]
[[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה לרב ניסים בעת ביקורו ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר הרצח, את הסידור המוכתם בדם]]
הרב '''יצחק ניסים''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]]-[[ט' אב]] [[תשמ"א]]) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי הספרדי לישראל]] - משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשל"ג]].
הרב '''יצחק ניסים''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]] - [[ט' אב]] [[תשמ"א]]) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי הספרדי לישראל]] - משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשל"ג]].
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בבגדאד בירת עיראק ב[[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]], לרב מולא רחמים, ובשעת הולדתו הוסיפו לו את השם 'ניסים', כפי המתאים ליום הולדתו, שהיה ביום הראשון של [[חנוכה|חג החנוכה]].
נולד [[בגדאד|בבגדאד]] בירת [[עיראק]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]], לרב מולא רחמים, ובשעת הולדתו הוסיפו לו את השם 'ניסים', כפי המתאים ליום הולדתו, שהיה ביום הראשון של [[חנוכה|חג החנוכה]].


כשהיה בגיל עשר, בשנת [[תרס"ו]], עלה יחד עם הוריו ל[[ירושלים]], אך לא השתקע בארץ, ועוד בהיותו צעיר בשנים חזר לאחר מספר חודשים לבגדאד בגפו, ללמוד תורה אצל גדולי רבני בבל של אותה תקופה, שם התגלה כבעל כשרונות מצויינים, התחבב על מוריו, ושמו התפרסם כעילוי וגאון בכל הסביבה. בשנים אלו החל להתפרסם באזור מגוריו כ'חכם ניסים', ובכך הפך שמו הפרטי השני, לשם משפחתו.
כשהיה בגיל עשר, בשנת [[תרס"ו]], עלה יחד עם הוריו ל[[ירושלים]], אך לא השתקע בארץ, ועוד בהיותו צעיר בשנים חזר לאחר מספר חודשים לבגדאד בגפו, ללמוד תורה אצל גדולי רבני בבל של אותה תקופה, שם התגלה כבעל כשרונות מצויינים, התחבב על מוריו, ושמו התפרסם כעילוי וגאון בכל הסביבה. בשנים אלו החל להתפרסם באזור מגוריו כ'חכם ניסים', ובכך הפך שמו הפרטי השני, לשם משפחתו.
שורה 21: שורה 22:
==קשריו עם הרבי==
==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:ניסים_לרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|צילום מכתבו של הרב ניסים לרבי]]
[[קובץ:ניסים_לרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|צילום מכתבו של הרב ניסים לרבי]]
במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, נוצר מספר פעמים קשר הדדי בינו לבין הרבי, בעיקר בענינים הקשורים עם עסקנות ציבורית.
במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, נוצר מספר פעמים קשר הדדי בינו לבין [[הרבי]], בעיקר בענינים הקשורים עם עסקנות ציבורית.


לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]], הגיע לביקור תנחומים, ועדד את תושבי הכפר להתחזק בהתיישבותם, ולהמשיך את ביסוס המושבה החסידית.
לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]], הגיע לביקור תנחומים, ועדד את תושבי הכפר להתחזק בהתיישבותם, ולהמשיך את ביסוס המושבה החסידית.
שורה 27: שורה 28:
בשנת [[תש"כ]], לרגל מלאות מאתיים שנה ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] ערך הרב ניסים על פי בקשתו של הרבי פניה רחבה לאישים ורבנים שהייתה לו השפעה עליהם, ועורר אותם להעלות את זכרו ותורתו של הבעל שם טוב.
בשנת [[תש"כ]], לרגל מלאות מאתיים שנה ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] ערך הרב ניסים על פי בקשתו של הרבי פניה רחבה לאישים ורבנים שהייתה לו השפעה עליהם, ועורר אותם להעלות את זכרו ותורתו של הבעל שם טוב.


כאשר ערך מסע בתפוצות ישראל בשנת [[תשכ"ו]], נחשף לפעילות הרחבה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ברחבי העולם, וכשחזר, כתב לרבי מכתב בהתפעלות עצומה על הקהילות בהם פגש את שלוחי הרבי, והביע צער על המקומות אליהם הגיע ולא מצא שם פעילות יהודית תוססת של שלוחי הרבי.
כאשר ערך מסע בתפוצות ישראל בשנת [[תשכ"ו]], נחשף לפעילות הרחבה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ברחבי העולם, וכשחזר, כתב לרבי מכתב בהתפעלות עצומה על הקהילות בהם פגש את שלוחי הרבי, והביע צער על המקומות אליהם הגיע ולא מצא שם פעילות יהודית תוססת של שלוחי הרבי{{מקור}}.


שיתף פעולה עם חסידי הרבי בקשר לעניני [[שלימות הארץ]], והשתתף בקובץ תורני בשם 'דעת תורה בעניני המצב בארץ הקודש', שם הצטרף לקריאתו של הרבי, והביע את דעתו בתוקף שאסור למסור אף אדמה מארץ ישראל לגויים.
שיתף פעולה עם חסידי הרבי בקשר לעניני [[שלימות הארץ]], והשתתף בקובץ תורני בשם 'דעת תורה בעניני המצב בארץ הקודש', שם הצטרף לקריאתו של הרבי, והביע את דעתו בתוקף שאסור למסור אף אדמה מארץ ישראל לגויים.
שורה 60: שורה 61:
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]