ישיבת תורה ודעת – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנים שקדמו לפתיחת הישיבה, מספר הישיבות ובתי הספר היהודיים בארצות הברית היה מועט ביותר, ומלבד שלושה בתי ספר בצדה המזרחי של מנהטן ('הרב יעקב יוסף', 'עץ חיים', ו'הרב שלמה קלוגר') לא היו קיימים מוסדות חינוך יהודיים כלל. | בשנים שקדמו לפתיחת הישיבה, מספר הישיבות ובתי הספר היהודיים בארצות הברית היה מועט ביותר, ומלבד שלושה בתי ספר בצדה המזרחי של מנהטן ('הרב יעקב יוסף', 'עץ חיים', ו'הרב שלמה קלוגר') לא היו קיימים מוסדות חינוך יהודיים כלל. | ||
בשנת [[תרע"ח]] התארגנה קבוצת עסקנים שומרי תורה ומצוות שהחלו לפעול להקמתו של בית ספר יהודי בוויליאמסבורג, בראשם עמד הרב בנימין וילהלם, ולצידו סייעו הרב זאב גולד מר מאיר בלום, מר צימרמן, עורך הדין מר בן ציון ווברמן, גברת הלברג, | בשנת [[תרע"ח]] התארגנה קבוצת עסקנים שומרי תורה ומצוות שהחלו לפעול להקמתו של בית ספר יהודי בוויליאמסבורג, בראשם עמד הרב בנימין וילהלם, ולצידו סייעו הרב זאב גולד מר מאיר בלום, מר צימרמן, עורך הדין מר בן ציון ווברמן, גברת הלברג, ו[[דבורה לאה קווין]] שנמנתה על גזע חסידי חב"ד{{הערה|דבורה מרים, כונתה בשם 'בובע קווין'. נולדה בדווינסק והתייתמה בגיל צעיר. היא נלקחה על ידי דוד שלה שפרס עליה את חסותו, ובהגיעה לגיל שידוך חיתן אותה עם בנו, אך חלפו עשר שנים מהחתונה ולא נולדו להם ילדים. הם ביקשו רשות מ[[הגאון מרוגוצ'וב]] שיפסוק להם שמותר להם להתגרש והוא השיב שאף שעל פי הלכה הדבר מותר, הוא מציע להם כחסידים לנסוע לרבי, והם אכן נסעו לאדמו"ר הרש"ב שאמר להם "משנה מקום משנה מזל" והורה להם לנסוע לארצות הברית, ואכן הם נסעו על פי הוראתו לארצות הברית ונלדו להם שם שמונה ילדים. כשהגיעו הילדים לגיל חינוך רצתה להעניק להם חינוך יהודי שורשי ולא לפי רוח אמריקה, ופעלה להקמתו של המוסד החינוכי. זכתה לאריכות ימים מופלגה, ובגיל 80 עלתה לארץ הקודש והתגוררה ב'בתי אונגרין' שם נפטרה בשנת תשמ"ו בגיל 113, הנין שלה הוא הרב [[דני כהן]], משלוחי הרבי ב[[חברון]].}}. | ||
על אף דעתם של חברי הועד שיש ללכת מראש על גדול ולבנות מבנה קבע שיאכלס את כל התלמידים, לחץ הרב וילהלם לפתוח את בית הספר כבר לקראת שנת הלימודים [[תרע"ט]], ובסופו של דבר חברי הועד אכן נכנעו להפצרותיו ורכשו מבנה קטן בו החלו ללמוד 45 תלמידים בכיתות א'-ז'{{הערה|אומדן היהודים בארצות הברית בתקופה זו עומד על מספרים הנעים בין מליון למליון ורבע איש.}}. בשל מספר התלמידים הזעום רצו חברי הועד לסגת ולהודיע לאחר עשרת ימי תשובה על סגירת הישיבה עד לשנת הלימודים הבאה, אך במהלך כל אותו יום כיפור התרוצץ הרב וילהלם בין בתי הכנסת ושכנע הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר היהודי ובמוצאי יום כיפור הוכפל מספר תלמידי בית הספר והגיע לתשעים ילדים. | על אף דעתם של חברי הועד שיש ללכת מראש על גדול ולבנות מבנה קבע שיאכלס את כל התלמידים, לחץ הרב וילהלם לפתוח את בית הספר כבר לקראת שנת הלימודים [[תרע"ט]], ובסופו של דבר חברי הועד אכן נכנעו להפצרותיו ורכשו מבנה קטן בו החלו ללמוד 45 תלמידים בכיתות א'-ז'{{הערה|אומדן היהודים בארצות הברית בתקופה זו עומד על מספרים הנעים בין מליון למליון ורבע איש.}}. בשל מספר התלמידים הזעום רצו חברי הועד לסגת ולהודיע לאחר עשרת ימי תשובה על סגירת הישיבה עד לשנת הלימודים הבאה, אך במהלך כל אותו יום כיפור התרוצץ הרב וילהלם בין בתי הכנסת ושכנע הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר היהודי ובמוצאי יום כיפור הוכפל מספר תלמידי בית הספר והגיע לתשעים ילדים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תרפ"ט]] התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארצות הברית, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'{{הערה|[[זכרון לבני ישראל (ספר)|זכרון לבני ישראל]] פרק כ"ו.}}. | בשנת [[תרפ"ט]] התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארצות הברית, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'{{הערה|[[זכרון לבני ישראל (ספר)|זכרון לבני ישראל]] פרק כ"ו.}}. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, עוד כיהנו בראשות הישיבה:הרב יעקב קנטרוביץ', הרב משה דובער ריבקין, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב אליהו חזן, הרב גדליה שור, הרב יעקב קמינצקי, הרב ראובן פיין הרב אברהם יעקב פאם והרב ישראל בלסקי. | בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, עוד כיהנו בראשות הישיבה: הרב יעקב קנטרוביץ', הרב משה דובער ריבקין, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב אליהו חזן, הרב גדליה שור, הרב יעקב קמינצקי, הרב ראובן פיין הרב אברהם יעקב פאם והרב ישראל בלסקי. | ||
הרב מנדלוביץ הקפיד למסור בישיבה שיעורי [[תניא]], הוא נימק זאת בכך שעל ידי ההעמקה בספר התניא מתקבלת הבנת עומק דברי ה[[גמרא]] והרובד הפנימי של [[תורת הנגלה]]{{הערה|הרב משה וולפסון, הקדמה לספר ליקוטי אורות.}}. | |||
הרב [[משה וולפסון]] הקפיד למסור בישיבה שיעורי [[תניא]], הוא שילב בהם דברי התעוררות וחיות חסידית. | |||
==קשרי רבותינו נשיאינו עם מנהלי וראשי הישיבה== | ==קשרי רבותינו נשיאינו עם מנהלי וראשי הישיבה== | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
==בוגרי הישיבה== | ==בוגרי הישיבה<ref>ראו: [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]</ref>== | ||
*הרב [[יעקב יהודה הכט]] | *הרב [[יעקב יהודה הכט]] | ||
*הרב [[דובער ליווי]] | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||