לדלג לתוכן

עזרת ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עזרת ישראל''' הוא שטח מתוך ה[[עזרה (בית המקדש)|עזרה]] שב[[בית המקדש]], שבו מותרת הכניסה לישראלים (שאינם [[כהנים]]) שאינם משמשים בתפקיד בעבודת המקדש.
'''עזרת ישראל''' הוא שטח מתוך ה[[עזרה (בית המקדש)|עזרה]] שב[[בית המקדש]].
 
משטח זה והלאה היה אסור להיכנס ל[[כהן]] שאינו בעבודה ול[[לוי]] או [[ישראל]] היה אסור להיכנס כלל, אלא לצורך [[סמיכה]] על ה[[קרבן]] או [[תנופה]] ועוד.


==מיקומה==
==מיקומה==
אורך '''עזרת ישראל''' היה לכל רוחב העזרה, מיקומה היה בצד המזרחי של העזרה החל מכניסה אחרי [[שער ניקנור]] ועד השטח של [[עזרת כהנים]] - כך שמצידה המזרחי היה את חומת העזרה ומצידה המערבי היה עזרת כהנים. בצידה הצפוני היה את [[לשכת הגזית]] ומצידה הדרומי היו לשכות שונות.
רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה - מאה ושלשים וחמישה אמות{{הערה|אולם בפועל הלשכות מהצדדים לקחו חלק משטח זה שהם תפסו חלק משטח העזרה.}}.
ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים הייתה מדרגה בגובה אמה ועליה [[דוכן הלוויים]] שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת{{הערה|מדות פרק ב משנה ו [[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ג.}}. וכן היו שם [[ראשי פספסין]] להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים{{הערה|[[משניות]] מדות פרק ב משנה ו.}}.
==הלכות מיוחדות לעזרת ישראל==
על ישראל לצאת ולהיכנס לשטח עזרת כהנים אלא בשעת הצורך לסמיכה על גבי [[קרבן]] או לצורך [[תנופה]] ושחיטה{{הערה|כלים פרק א משנה ח.}} וכן בשעה שהיה צפוף בשטח העזרה{{הערה|ביאור הר"ש (ראה בלשונו: "להיות נמשכים אצל כותלי דרום רחוק מהמזרח", ולפי"ז חילוק בין תנופה וסמיכה שנכנסו לעזרה ממש לזה שנצמד לכותל), ותפארת ישראל מדות פרק ב משנה ו.}}.


עזרת ישראל הייתה על כל רוחב העזרה מיקומה היה בצד המזרחי של העזרה מיד בכניסה הראשית אליה [[שער ניקנור]] ועד השטח המגביל אליה [[עזרת כהנים]] כך שמצידה המזרחי היה את חומת העזרה ומצידה המערבי היה עזרת כהנים בצדה הצפוני היה את [[לשכת הגזית]] ומצידה הדרומי היו לשכות שונות.
==הלשכות==
בעזרת ישראל היו שמונה לשכות: שלש בדרומה, שלש בצפונה ועוד שני לשכות בצידי [[שער ניקנור]].


רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה מאה ושלשים וחמישה אמות.{{הערה|אולם לאמיתו של דבר הלשכות שמהצדדים לקחו חלק משטח זה שהם תפסו שטח משטח העזרה.}}
===השלש שבצד דרום===
'''לשכת המלח''' - בה היו מולחים את כל הקרבנות לפני שהעלו למזבח.  


ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים הייתה מדרגה בגובה אמה ועליה הדוכן שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת.{{הערה|מדות פרק ב משנה ו רמבם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ג.}} וכן היו שם [[ראשי פספסין]] להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.{{הערה|[[משניות]] מדות פרק ב משנה ו.}}
'''לשכת הפרווה''' - בלשכה זו היו מולחים את עורות הקרבנות.  


==שימושה==
'''לשכת המדיחין''' - בלשכה זו היו מדיחים ושוטפים את קרבי הקדשים. בגג לשכת הפרווה היה [[מקווה]] [[מים]] לטבילה שהיו עולים אליו במדרגות (במסיבה) שהייתה בלשכת המדיחין.


עזרת ישראל היה מקום דריסת רגליהם של יהודים ישראלים בשעת הגעתם לבית המקדש להקריב קורבנות ולהתפלל, משטח זה היה אסור על ישראל לצאת ולהיכנס לשטח עזרת כהנים אלא בשעת הצורך לסמיכה על גבי [[קרבן]] או לצורך [[תנופה]] ושחיטה{{הערה|כלים פרק א משנה ח.}} וכן בשעה שהיה צפוף בשטח העזרה{{הערה|ביאור הר"ש (ראה בלשונו: "להיות נמשכים אצל כותלי דרום רחוק מהמזרח", ולפי"ז חילוק בין תנופה וסמיכה שנכנסו לעזרה ממש לזה שנצמד לכותל), ותפארת ישראל מדות פרק ב משנה ו.}}.
=== השלש בצד הצפוני ===
'''[[לשכת הגזית]]''' - בה היו יושבים ה[[סנהדרין]], לשכה זו הייתה חצייה בחול - בהר הבית, וחצייה בקודש תוך עזרת ישראל.  


==הלשכות שבה==
'''לשכת הגולה''' - בה היו שואבים [[מים]] מהגולה{{הבהרה}} לכל ישראל.  
בעזרת ישראל היו שמונה לשכות: שלש בדרומה ושלש בצפונה, ועוד שתיים במרכזה, בצמוד ל[[שער ניקנור]].


השלש שבצד דרום היו: '''לשכת המלח''' - בה היו מולחים את כל הקרבנות לפני שהעלו למזבח. '''לשכת הפרווה''' - בלשכה זו היו מולחים את עורות הקרבנות. '''לשכת המדיחין''' - בלשכה זו היו מדיחים ושוטפים את קרבי הקדשים. בגג לשכת הפרווה היה [[מקווה]] [[מים]] לטבילה שהיו עולים אליו במדרגות (במסיבה) שהייתה בלשכת המדיחין.
'''לשכת העץ''' - היא הייתה נקראת גם 'לשכת פרהדרין' בה היו מפרישים את ה[[כהן הגדול]] לפני יום הכיפורים.


השלש בצד הצפוני היו: '''[[לשכת הגזית]]''' - בה היו יושבים ה[[סנהדרין]], לשכה זו הייתה חצייה בחול - בהר הבית, וחצייה בקודש תוך עזרת ישראל. '''לשכת הגולה''' - בה היו שואבים [[מים]] מהגולה{{הבהרה}} לכל ישראל. '''לשכת העץ''' - היא הייתה נקראת גם 'לשכת פרהדרין' בה היו מפרישים את ה[[כהן הגדול]] לפני יום הכיפורים.
=== שתי לשכות בצידי שער ניקנור ===
'''לשכת עושי חביתין''' - במקום זה היו מכינין "חביתין" ל[[כהן הגדול]], להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב{{הערה|רא"ש תמיד פ"א מ"ד.}}.


בסמוך לשער ניקנור היו עוד שתי לשכות: מימין הפתח '''לשכת פנחס המלביש''' - בה היו הכהן לובש [[בגד|בגדי]] כהונה.{{מקור}} ומשמאלו '''לשכת עושי חביתין''' בה היו מכינים את [[קרבן חביתין]] שהיה מקריב הכהן הגדול מידי יום (וכל הכן ביומו הראשון).{{מקור}}{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה יז.}}
'''לשכת פנחס המלביש''' - בלשכה זו אוכסנו [[בגדי כהונה]]. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו{{הערה|רא"ש מדות א. ד.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.temple.org.il/single-post/2017/04/23/-d7-a2-d7-96-d7-a8-d7-aa-d7-99-d7-a9-d7-a8-d7-90-d7-9c עזרת ישראל]''', באתר מכון המקדש
*'''[https://www.temple.org.il/single-post/2017/04/23/-d7-a2-d7-96-d7-a8-d7-aa-d7-99-d7-a9-d7-a8-d7-90-d7-9c עזרת ישראל]''', באתר [[מכון המקדש]].


{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:הר הבית]] [[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]

גרסה אחרונה מ־20:48, 10 באוגוסט 2025

עזרת ישראל הוא שטח מתוך העזרה שבבית המקדש.

משטח זה והלאה היה אסור להיכנס לכהן שאינו בעבודה וללוי או ישראל היה אסור להיכנס כלל, אלא לצורך סמיכה על הקרבן או תנופה ועוד.

מיקומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורך עזרת ישראל היה לכל רוחב העזרה, מיקומה היה בצד המזרחי של העזרה החל מכניסה אחרי שער ניקנור ועד השטח של עזרת כהנים - כך שמצידה המזרחי היה את חומת העזרה ומצידה המערבי היה עזרת כהנים. בצידה הצפוני היה את לשכת הגזית ומצידה הדרומי היו לשכות שונות.

רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה - מאה ושלשים וחמישה אמות[1].

ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים הייתה מדרגה בגובה אמה ועליה דוכן הלוויים שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת[2]. וכן היו שם ראשי פספסין להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים[3].

הלכות מיוחדות לעזרת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ישראל לצאת ולהיכנס לשטח עזרת כהנים אלא בשעת הצורך לסמיכה על גבי קרבן או לצורך תנופה ושחיטה[4] וכן בשעה שהיה צפוף בשטח העזרה[5].

הלשכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעזרת ישראל היו שמונה לשכות: שלש בדרומה, שלש בצפונה ועוד שני לשכות בצידי שער ניקנור.

השלש שבצד דרום[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשכת המלח - בה היו מולחים את כל הקרבנות לפני שהעלו למזבח.

לשכת הפרווה - בלשכה זו היו מולחים את עורות הקרבנות.

לשכת המדיחין - בלשכה זו היו מדיחים ושוטפים את קרבי הקדשים. בגג לשכת הפרווה היה מקווה מים לטבילה שהיו עולים אליו במדרגות (במסיבה) שהייתה בלשכת המדיחין.

השלש בצד הצפוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשכת הגזית - בה היו יושבים הסנהדרין, לשכה זו הייתה חצייה בחול - בהר הבית, וחצייה בקודש תוך עזרת ישראל.

לשכת הגולה - בה היו שואבים מים מהגולה[דרושה הבהרה] לכל ישראל.

לשכת העץ - היא הייתה נקראת גם 'לשכת פרהדרין' בה היו מפרישים את הכהן הגדול לפני יום הכיפורים.

שתי לשכות בצידי שער ניקנור[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשכת עושי חביתין - במקום זה היו מכינין "חביתין" לכהן הגדול, להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב[6].

לשכת פנחס המלביש - בלשכה זו אוכסנו בגדי כהונה. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו[7].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. אולם בפועל הלשכות מהצדדים לקחו חלק משטח זה שהם תפסו חלק משטח העזרה.
  2. מדות פרק ב משנה ו רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ג.
  3. משניות מדות פרק ב משנה ו.
  4. כלים פרק א משנה ח.
  5. ביאור הר"ש (ראה בלשונו: "להיות נמשכים אצל כותלי דרום רחוק מהמזרח", ולפי"ז חילוק בין תנופה וסמיכה שנכנסו לעזרה ממש לזה שנצמד לכותל), ותפארת ישראל מדות פרק ב משנה ו.
  6. רא"ש תמיד פ"א מ"ד.
  7. רא"ש מדות א. ד.