שדים ורוחות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{קליפות}}
 '''שדים''' הם מלאכים המקבלים חיותם מהקליפות.
 ==מהותם==
-היינו, שכמו מלאכים יסודם אש ורוח בלבד{{הערה|רמב"ן על התורה ויקרא יז ז'.}} (בשונה מנבראים גשמיים שיש בהם גם יסודות המים והעפר), אבל מכיון שהם נמוכים הרבה מהמלאכים יש להם גם צדדים משותפים עם בני האדם  - כמו שאומרת הגמרא{{הערה|חגיגה ט"ז ע"א.}}: ששה דברים נאמרו בשדים, שלושה כמלאכי השרת ושלושה כבני אדם... יש להם כנפכים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת וידעים מה שעתיד להיות כמלאכי השרת... ושלושה כבני אדם אוכלין ושותים כבני אדם, פרין ורבין כבני אדם, ומתים כבני אדם.
+היינו, שכמו מלאכים יסודם אש ורוח בלבד{{הערה|רמב"ן על התורה ויקרא יז ז'.}} (בשונה מנבראים גשמיים שיש בהם גם יסודות המים והעפר), אבל מכיון שהם נמוכים הרבה מהמלאכים יש להם גם צדדים משותפים עם בני האדם  - כמו שאומרת הגמרא{{הערה|חגיגה ט"ז ע"א.}}: ששה דברים נאמרו בשדים, שלושה כמלאכי השרת ושלושה כבני אדם... יש להם כנפים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת ויודעים מה שעתיד להיות כמלאכי השרת... ושלושה כבני אדם אוכלין ושותים כבני אדם, פרין ורבין כבני אדם, ומתים כבני אדם.
 ==מקור הווצרותם==
@@ שורה 19: / שורה 20: @@
 ==האם קיימים היום==
 ;הדיעות בזה
-הרמבם{{הערה|מו"נ ח"ג לז, ספר המדע הל' ע"ז פי"א הלכה ט"ז.}} שולל את קיום השדים באופן מוחלט, וכן סובר הרלב"ג, ר' ישראל ליפשיץ{{הערה|תפארת ישראל על המשנה, קידושין פ"ד משנה א', בבועז ויכין.}} ועוד. אבל ראשונים ואחרונים רבים ובראשם הרמב"ן{{הערה|דברים יח יד.}} חולקים על כך – שהרי הדבר מפורש במקורות רבים במדרש ובתלמוד.
+הרמבם{{הערה|מו"נ ח"ג לז, ספר המדע הל' ע"ז פי"א הלכה ט"ז.}} שולל את קיום השדים באופן מוחלט, וכן סובר הרלב"ג, ר' ישראל ליפשיץ{{הערה|תפארת ישראל על המשנה, קידושין פ"ד משנה א', בבועז ויכין.}} ועוד. אבל ראשונים ואחרונים רבים ובראשם הרמב"ן{{הערה|דברים יח יד.}} חולקים על כך – שהרי הדבר מפורש במקורות רבים במדרש ובתלמוד. והכריע הרמ"מ מקוצק{{הערה|ארטן, ישראל יעקב בן מרדכי, אמת ואמונה, ירושלים: אוצר הספרים של ישיבת אמשינוב – שם עולם תשס"ה עמ' תסב}}, הכותב שאכן '''עד''' ה[[רמב"ם]] היו שדים, אלא שבכח פסיקתו גופא נפסק כך גם בשמיים – וממילא '''מאז''' אינם נמצאים. ולהעיר, שלמרות שבתלמוד הבבלי ישנם סיפורים רבים המתארים את השדים כחלק ממציאות החיים הרגילה, הנה כבר בתלמוד הירושלמי הם מוזכרים מעט מאד ובהקשרים נדירים שאינם חלק מהווי החיים הפשוטים{{הערה|מבוא התלמוד פרק ל"א, דברי ספר עמ' 13.}}.
-;ההכרעה המקובלת
-וההכרעה המקובלת בזה היא של הרמ"מ מקוצק{{הערה|ארטן, ישראל יעקב בן מרדכי, אמת ואמונה, ירושלים: אוצר הספרים של ישיבת אמשינוב – שם עולם תשס"ה עמ' תסב}}, הכותב שאכן '''עד''' הרמבם היו שדים, אלא שבכח פסיקתו גופא נפסק כך גם בשמיים – וממילא '''מאז''' אינם נמצאים. ולהעיר, שלמרות שבתלמוד הבבלי ישנם סיפורים רבים המתארים את השדים כחלק ממציאות החיים הרגילה, הנה כבר בתלמוד הירושלמי הם מוזכרים מעט מאד ובהקשרים נדירים שאינם חלק מהווי החיים הפשוטים{{הערה|מבוא התלמוד פרק ל"א, דברי ספר עמ' 13.}}
+אלא שלמרות הכרעתו של הרמ"מ מקוצק, ידועים סיפורים רבים מספור על שדים ורוחות בתקופות מאוחרות בהרבה מה[[רמב"ם]], וחלקם בספרים מוסמכים כגון [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]{{הערה|פרקים פ-פב.}}, [[שבחי הבעש"ט]]{{הערה| בסיפורים טז יז, פו, קמה, קעג, ועוד רבים.}} ועוד. יתר על כן, בשנת תשמ"ז [[קמע ליולדת ולתינוק|הורה הרבי]] לתלות בבית היולדת קמע כסגולה לשמירת היולדת והתינוק. הרבי הגיה את הקמע לפרטי פרטים (כולל כל הפסוקים והשמות שבו ואפילו הציורים), ומופיעים בו שמות שלושה מלאכים (סיני וסנסיני וסמנגלוף) השומרים על האדם מפני השדה לילית{{הערה|1=על פי הסיפור המובא במדרש 'אלפא ביתא דבן סירא' שלילית מאסה באדם הראשון וברחה ממנו לים סוף וחברה לאשמדאי מלך השדים. לאחר שאדם התפלל לה', נשלחו מלאכים אלו להחזיר את לילית, ולאחר שלא הצליחו לשכנע אותה לחזור, כיון שטענה שלאחר שחברה לאשמדאי אסורה היא לחזור לבעלה הראשון, עזבו אותה המלאכים אך השביעו אותה שלא תפגע בצאצאיו של אדם הראשון לרעה אם תראה קמע שעליו כתובים שמותיהם (אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, אלפא ביתא אחרת לבן סירא לד, ה, ושם בסיום הסיפור: "ולכך אנו כותבים שמותם בקמיע של נערים קטנים ורואה אותם וזוכרת השבועה ומתרפא הילד").}} - ולכאורה מכאן הוראה מפורשת שלפחות מציאות מסויימת של שדים קיימת גם היום ועלולה להזיק.
 ;בארץ ישראל
-בזוהר{{הערה|אחרי מות עב ע"ב, תרומה קמ ע"ב, קל ע"א, בראשית ע"ה ע"ב.}}, בכתבי האר"י{{הערה|להרח"ו.}} ועוד מקובלים רבים{{הערה|הרמ"ק באור יקרחלק ט עמ' פז, טוב הארץ להרב נתן שפירא עמ' ג, רבי אברהם אזולאי בחסד לאברהם ג ב ועוד}} נאמר שהשדים אינם קיימים בארץ הקודש, כי אין בה אחיזה לכוחות הטומאה.
+בזוהר{{הערה|אחרי מות עב ע"ב, תרומה קמ ע"ב, קל ע"א, בראשית ע"ה ע"ב.}}, בכתבי האר"י{{הערה|להרח"ו.}} ועוד מקובלים רבים{{הערה|הרמ"ק באור יקרחלק ט עמ' פז, טוב הארץ להרב נתן שפירא עמ' ג, [[רבי אברהם אזולאי]] בחסד לאברהם ג ב ועוד}} נאמר שהשדים אינם קיימים בארץ הקודש, כי אין בה אחיזה לכוחות הטומאה.
 ==בחסידות==