ביום עשתי עשר תשל"א – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ פתיח: , הגהה
 
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''ביום עשתי עשר''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת השבעים ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]] [[תשל"א]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י"א בניסן [[תשמ"ט]] יום הולדת השמונים ושבע של הרבי.
'''ביום עשתי עשר''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת השבעים ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]] [[תשל"א]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י"א בניסן [[תשמ"ט]] יום הולדת השמונים ושבע של הרבי.


התוכן הכללי של המאמר עוסק באפקט וההשפעה שיש לבחירתו של הקבבבני ישראל על בחירתם שלהם בו. תוך כדי כך, ישנה אריכות רבה בדרגות ומניעי הבחירה שיש ליהודי בבחירתו בה', באופן כללי מצטיירות שלש רמות ודרגות בבחירה של היהודי - זו למעלה מזו, כשלקראת סוף המאמר מתקשרות כל הדרגות זו לזו ומוסברת בהן היחסיות וההשפעה של דרגה על רעותה כמין שלשלת.
המאמר עוסק בבחירתו של ה[[הקדוש ברוך הוא|קב]] ב[[בני ישראל]] ובחירתם של ישראל בקב"ה. המאמר עוסק בדרגות ומניעים שונים של הבחירה של היהודי בה'. באופן כללי מצטיירות שלש רמות ודרגות בבחירה של היהודי - זו למעלה מזו, כשלקראת סוף המאמר מתקשרות כל הדרגות זו לזו ומוסברת בהן היחסיות וההשפעה של דרגה על רעותה כמין שלשלת.


המאמר התקבל אצל החסידים ביותר, ואצל רבים נחשב מאמר זה למאמר העיקרי הנלמד לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן]], למאמר ישנה תפוצה רבה ומידי שנה מודפסים ממנו עותקים רבים ונכתבים עליו ביאורים שונים.
המאמר מקובל מאוד אצל החסידים, הוא נלמד במיוחד לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן]], ומידי שנה מודפסים ממנו עותקים רבים ונכתבים עליו ביאורים שונים.


==המאמר עליו הוא מיוסד==
==המאמר עליו הוא מיוסד==
שורה 73: שורה 73:


===אות י"ב===
===אות י"ב===
מקשר את הביאור למזמור התהלים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שייתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת.
מקשר את הביאור למזמור התהלים [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] "למנצח לדוד להזכיר" - משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה,  
 
שהביאור בזה הוא שייתכן כי ישוב הרצון ל[[בני ישראל|ישראל]] ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת.


===אות י"ג===
===אות י"ג===
סיום המאמר; מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב"ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב"ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים.
'''סיום המאמר''': מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת [[בני ישראל|ישראל]] אלא שכפי המבואר במאמר (אות י"א) היא מושפעת מבחירתו העצמית של [[הקב"ה]] בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של [[בני ישראל|ישראל]] הקריב על שם הבחירה של [[הקב"ה]], ומבאר כי בכחו של כל [[יהודי]] לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות [[דירה בתחתונים]].


==ראו גם==
==ראו גם==