ביום עשתי עשר תשל"א – הבדלי גרסאות
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
מ ←פתיח: , הגהה |
||
| (14 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ביום עשתי עשר''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת השבעים ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]] [[תשל"א]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י"א בניסן [[תשמ"ט]] יום הולדת השמונים ושבע של הרבי. | '''ביום עשתי עשר''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת השבעים ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]] [[תשל"א]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י"א בניסן [[תשמ"ט]] יום הולדת השמונים ושבע של הרבי. | ||
המאמר עוסק בבחירתו של ה[[הקדוש ברוך הוא|קב"ה]] ב[[בני ישראל]] ובחירתם של ישראל בקב"ה. המאמר עוסק בדרגות ומניעים שונים של הבחירה של היהודי בה'. באופן כללי מצטיירות שלש רמות ודרגות בבחירה של היהודי - זו למעלה מזו, כשלקראת סוף המאמר מתקשרות כל הדרגות זו לזו ומוסברת בהן היחסיות וההשפעה של דרגה על רעותה כמין שלשלת. | |||
המאמר | המאמר מקובל מאוד אצל החסידים, הוא נלמד במיוחד לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן]], ומידי שנה מודפסים ממנו עותקים רבים ונכתבים עליו ביאורים שונים. | ||
==המאמר עליו הוא מיוסד== | ==המאמר עליו הוא מיוסד== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===אות א'=== | ===אות א'=== | ||
מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת [[עם ישראל]] ב[[הקב"ה]]. תמה על ה[[מדרש]] שבעוד עיקר שבחו של [[אשר]] הוא על בחירת [[בני ישראל|ישראל]], קרבנו - אומר ה[[מדרש]] - היא על שם בחירת [[הקב"ה]]. כמו כן שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס ל[[עם ישראל]] ו[[הקב"ה]] שאינם בערך לזולתם. | מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת [[עם ישראל]] ב[[הקב"ה]]. תמה על ה[[מדרש]] שבעוד עיקר שבחו של [[אשר]] הוא על בחירת [[בני ישראל|ישראל]], | ||
'''קרבנו''' - אומר ה[[מדרש]] - היא על שם בחירת [[הקב"ה]]. כמו כן שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס ל[[עם ישראל]] ו[[הקב"ה]] שאינם בערך לזולתם. | |||
===אות ב'=== | ===אות ב'=== | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
===אות ג'=== | ===אות ג'=== | ||
המהלך ראשון בביאור ה"ויכוח"; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם [[עם ישראל]] מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את [[הקב"ה|הבורא]]. | המהלך ראשון בביאור ה"ויכוח"; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. | ||
אולם [[עם ישראל]] מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את [[הקב"ה|הבורא]]. | |||
===אות ד'=== | ===אות ד'=== | ||
על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שב[[מדרש]] משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת [[בני ישראל|ישראל]] הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר. | על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שב[[מדרש]] משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. | ||
המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת [[בני ישראל|ישראל]] הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר. | |||
===אות ה'=== | ===אות ה'=== | ||
| שורה 36: | שורה 42: | ||
בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא ייתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת ה[[נשמה]], שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ו[[שכל]] האדם לבחור באלוקות מטעמים הגיוניים. | בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא ייתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת ה[[נשמה]], שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ו[[שכל]] האדם לבחור באלוקות מטעמים הגיוניים. | ||
===אות ז'=== | ===אות ז'=== | ||
באות זו מבוארת בחירתן של [[בני ישראל|ישראל]] ברמה עמוקה ודקה ביותר מאשר הביאורים שבאותיות ג, ד. בחירתו של הפקח במלך נובעת מרצונו להדבק במלך עצמו, | |||
והיא קיימת גם כשהשרים הינם חלק מעולמות הקדושה והם דרגות גבוהות באלקות הבטלים אליה ומגלים את רוממותה. | |||
בקשר לכך מביא את ביאור [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] על הפסוק: '''"תפילה לעני כי יעטוף"''' ותוכן תפילתו היא שלא יתפתה להידבק בהיכלות הפאר של המלך אלא '''"לפני ה' ישפוך שיחו"'''. | |||
כמו כן אות זו מתחילה ביאור מעמיק כהמשך לאות ו', בסוף אות י"א יתבאר המעלה והיתרון שהבחירה של ה[[נשמה]] נמשכת ב[[שכל]]. | |||
===אות ח'=== | ===אות ח'=== | ||
מקשר את הבחירה במלך למבואר | מקשר את הבחירה במלך למבואר ב[[חסידות]] אודות אהבה מסוג "מי לי בשמים" שתוכנה כפתגם שהיה נשמע מ[[אדמו"ר הזקן]]: '''"איך וויל זע גאָר ניסט איך וויל ניט דאיין ג"ע איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו' איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין"''' (תרגום חפשי: איני רוצה מאומה, איני רוצה ב[[גן עדן]] שלך, איני רוצה את [[עולם הבא]] וכיוצא בזה שלך, רוצה אני רק אותך") | ||
שהחידוש בזה הוא שגן עדן ועולם הבא הם הגילויים הכי עליונים שיש התגלות בתכלית השלימות ולמרות זאת לא רצה בהם אלא רק את הדביקות וההתאחדות המוחלטת ב[[הוי"ה (שם)|ה']]. | |||
===אות ט'=== | ===אות ט'=== | ||
באות זו מקשר הרבי את כל שלשת הביאורים בדקות הבחירה במלך עצמו היא סייג שלא ליפול בבחירה בכוכבים ומזלות משום שהבחירה ב[[גן עדן]] וכיוצא בזה מאופיינת בכך שהאדם מעוניין להדבק ב[[הקב"ה|בורא]] | |||
להתבטל בתכלית שבריבוי ההשתלשלות ירצה לקבל ללא חילוק אם ההשפעה באה מהקדושה או ממקום המוות (הביאור שבפרקים ד, ה) פרט נוסף שבבחירה ב[[גן עדן]] הוא שיש חשיבות למציאות מחוץ ל[[עצמותו]] שבריבוי ההשתלשלות ייתכן כי יתן חשיבות | באופן שישאר במציאותו ו"יקבל" ולא להתבטל בתכלית שבריבוי ההשתלשלות ירצה לקבל ללא חילוק אם ההשפעה באה מהקדושה או ממקום המוות (הביאור שבפרקים ד, ה) | ||
למציאות בעולם כמו שמש וירח וגורמי ה[[טבע]]. | |||
פרט נוסף שבבחירה ב[[גן עדן]] הוא שיש חשיבות למציאות מחוץ ל[[עצמותו]] שבריבוי ההשתלשלות ייתכן כי יתן חשיבות למציאות בעולם כמו שמש וירח וגורמי ה[[טבע]]. | |||
===אות י'=== | ===אות י'=== | ||
| שורה 59: | שורה 73: | ||
===אות י"ב=== | ===אות י"ב=== | ||
מקשר את הביאור למזמור התהלים פרק | מקשר את הביאור למזמור התהלים [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] "למנצח לדוד להזכיר" - משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, | ||
שהביאור בזה הוא שייתכן כי ישוב הרצון ל[[בני ישראל|ישראל]] ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת. | |||
===אות י"ג=== | ===אות י"ג=== | ||
סיום המאמר | '''סיום המאמר''': מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת [[בני ישראל|ישראל]] אלא שכפי המבואר במאמר (אות י"א) היא מושפעת מבחירתו העצמית של [[הקב"ה]] בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של [[בני ישראל|ישראל]] הקריב על שם הבחירה של [[הקב"ה]], ומבאר כי בכחו של כל [[יהודי]] לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות [[דירה בתחתונים]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||