בכל דרכיך דעהו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"'''בכל דרכיך דעהו'''"{{הערה|משלי ג, ו}} הוא אחד מיסודות [[עבודת ה']] וה[[חסידות]]. ענינו, שכיוון ש[[הקב"ה]] מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר ה[[תפילה]], כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות | "'''בכל דרכיך דעהו'''"{{הערה|משלי ג, ו}} הוא אחד מיסודות [[עבודת ה']] וה[[חסידות]]. ענינו, שכיוון ש[[הקב"ה]] מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר ה[[תפילה]], כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות ב[[אלוקות|אלקות]] שבשעת ה[[תפילה]]. | ||
== פירוש הפסוק == | == פירוש הפסוק == | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בכל דרכיך דעהו - משמעו שהדרכים עצמם (החיים עצמם) לא רק שאינם מפריעים לעבודת ה', ולא רק שהם מסייעים לעבודת ה', אלא אדרבה הם מרוממים את היהודי למקום שהוא לא יכל להגיע בלעדיהם. | בכל דרכיך דעהו - משמעו שהדרכים עצמם (החיים עצמם) לא רק שאינם מפריעים לעבודת ה', ולא רק שהם מסייעים לעבודת ה', אלא אדרבה הם מרוממים את היהודי למקום שהוא לא יכל להגיע בלעדיהם. | ||
וזה נובע מהבנה עמוקה של חסידות - בעניין אחדות ה'. לא רק שהעולם לא מנגד לגילוי רצון ה' בעולם | וזה נובע מהבנה עמוקה של חסידות - בעניין אחדות ה'. לא רק שהעולם לא מנגד לגילוי רצון ה' בעולם, אלא כל מציאותו מתחדשת ע"י הבורא בכל רגע. ולכן מובן שע"י 'כל דרכיך' אפשר לגלות אלוקות. | ||
== [[שמחה]] == | |||
יוצא מהפסוק "בכל דרכיך דעהו" ש[[עבודת השם]]{{הערה|עבודת השם עצמה לא רק מה שהוא לשם שמים.}} היא כל רגע מהיום. ישנו ציווי "עבדו את השם בשמחה" שעבודת השם צריכה להיות בשמחה. על פי זה צריכים להיות בשמחה כל היום כי בכל רגע עובדים את השם{{הערה|כמה מאגרות הרבי{{מקור}}.}}. | |||
== עוד == | == עוד == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר ל[[צמח צדק]]{{הערה|ב[[ו' אלול]] [[תקס"ד]], יום שני לפרשת כי תצא, כשהיה ה[[צמח צדק]] ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]]}}, כי בשבת [[פרשת תבוא]] [[תקכ"ח]] אמר [[המגיד ממעזריטש]] [[תורה]] על הפסוק "ושבת עד [[הוי"ה]] [[אלוקיך]]". תוכן התורה הוא ביאור על כך שעבודת ה[[תשובה]] צריכה להיות גבוהה כל כך, עד שדרגת '[[הוי"ה]]', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', [[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[גמטריא]] ה[[טבע]]. כלומר: שהאור האלוקי שלמעלה מהעולם, יומשך ויאיר בתוך העולם. | |||
כל ה[[חבריא קדישא]] היו בהתעוררות גדולה מתורה זו. ר' [[משולם זושא מאניפולי]] אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת [[תשובה]] כזו. לכן יחלק את העבודה לחלקים, על פי ראשי תיבות של המילה "[[תשובה]]": | |||
'''ת''', "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". | |||
'''ש''', "[[שויתי הוי"ה לנגדי תמיד]]". | |||
'''ו''', "[[ואהבת לרעך כמוך]]". | |||
'''ב''', "[[בכל דרכיך דעהו]]". | |||
'''ה''', "הצנע לכת עם אלוקיך"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ג' תשרי|היום יום ג' תשרי]].}}. | |||
משמעות ה[[עבודת השם|עבודה]] של "בכל דרכיך דעהו" היא, ש[[יהודי]] ששם לב שקרה עימו או סביבו דבר כל שהוא, רואה הוא בכך [[אלוקות]] במוחש. שברור לו שדבר זה לא אירע סתם, והוא רואה בכך את ה[[השגחה פרטית]] שיש במקרה זה. בדומה לכך אמר [[אדמו"ר האמצעי]] שיש יתרון אצל [[בעלי עסקים]], שאין אצל מי שלומד תורה כל חייו. כי בזמן עיסוק עם אנשים, רואים אלוקות במוחש יותר מאשר בזמן לימוד. מהתבוננות זו בהשגחה פרטית, מגיעה עבודת ה[[תשובה]], המקרבת את ה[[יהודי]] לה', וגורמת שכל מעשיו יהיו חלק ממצוות [[ידיעת ה']] {{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' תשרי|היום יום ז' תשרי]].}}. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||