לדלג לתוכן

אברהם אהרון חן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ הפעיל הגנה על הדף "אברהם אהרון חן": השחתות חוזרות ונשנות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:אברהם אהרן חן1.png|ממוזער|250px|הרב אברהם אהרן חן]]
[[קובץ:אברהם אהרן חן1.png|ממוזער|250px|הרב אברהם אהרן חן]]
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (שלישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (שלישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
הרב '''אברהם אהרון חן''' היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ב[[רוסיה הסובייטית]], מקושר לרבי הריי'צ, ולרבי נשיא דורינו [[עובד]] ו[[בעל מנגן]].
הרב '''אברהם אהרון חן''' היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ב[[רוסיה הסובייטית]], מקושר [[הרבי הריי"צ|לרבי הריי'צ]], ולרבי נשיא דורינו [[עובד]] ו[[בעל מנגן]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' אברהם נולד בסביבות שנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] בשנות הרדיפה אחר הדת ב[[רוסיה]], וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] בשלמות גם במחיר [[מסירות נפש]]. יחד עם שני אחיו, ר' [[בערק'ה חן|בערק'ה]] ו[[דוד לייב חן|דוד לייב]] נשלח ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]], וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו ל[[קרמנצ'וג]].
נולד בסביבות שנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] בשנות הרדיפה אחר הדת ב[[רוסיה]], וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] בשלמות גם במחיר [[מסירות נפש]]. יחד עם שני אחיו, ר' [[בערק'ה חן|בערק'ה]] ו[[דוד לייב חן|דוד לייב]] נשלח ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]], וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו ל[[קרמנצ'וג]].


בחורף [[תרח"צ]] בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' [[יצחק רסקין]] מ[[נעוועל]], מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה החסידי חב"ד ב[[לנינגרד]]. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.
בחורף [[תרח"צ]] בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' [[יצחק רסקין]] מ[[נעוועל]], מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה חסידי חב"ד ב[[לנינגרד]]. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.


את החתונה ערכו בליל [[בדיקת חמץ]], לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.
את החתונה ערכו בליל [[בדיקת חמץ]], לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.
שורה 22: שורה 22:
בשנת [[תש"י]], הגיעו פקידי ה[[ק.ג.ב]] לביתו של אחיו החסיד ר' [[דוד לייב חן]], וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו.
בשנת [[תש"י]], הגיעו פקידי ה[[ק.ג.ב]] לביתו של אחיו החסיד ר' [[דוד לייב חן]], וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו.


באותה עת, הלכה אשתו מרת מינה להזהיר את גיסה ר' [[בערקע חן|בערקע]] מפני ה[[ק.ג.ב.]] וב"ה הוא הספיק לברוח.
באותה עת, הלכה אשתו מינה להזהיר את גיסה ר' [[בערקע חן|בערקע]] מפני ה[[ק.ג.ב.]] וב"ה הוא הספיק לברוח.


במהלך שהותו ב[[בית הסוהר]] היתה אשתו מרת מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה מרת [[שרה קצנלבויגן]] (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מרת מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים".
במהלך שהותו ב[[בית הסוהר]] היתה אשתו מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה [[שרה קצנלבויגן]] (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים".


=== שחרורו ===
===שחרורו===
כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא -לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן [[סטלין]] ימ"ש.
כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא -לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן [[סטלין]] ימ"ש.


שורה 32: שורה 32:
בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את [[מסך הברזל]], עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. לעת זקנותו עבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] יחד עם בנו הרב [[חיים בן ציון חן]], והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה.  
בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את [[מסך הברזל]], עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. לעת זקנותו עבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] יחד עם בנו הרב [[חיים בן ציון חן]], והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה.  


כשהגיע ל[[770|חצרות קודשנו]], התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם.
כשהגיע ל[[770|חצרות קודשנו]], התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם.


השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].


גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
==ניגונים שחיבר==
 
== ניגונים שחיבר ==
ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם:  
ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם:  
'''[[משיח צדקינו יבוא]]'''{{הערה|{{קישור חבד און ליין|107909|"משיח צדקינו יבוא": הניגון שהחזיק את החסידים בשעות קשות • וידאו||ט"ז כסלו תשע"ח}}}}, '''אלע חסידים''', '''ניגון דער ביטחון''' ועוד.
'''[[משיח צדקינו יבוא]]'''{{הערה|{{קישור חבד און ליין|107909|"משיח צדקינו יבוא": הניגון שהחזיק את החסידים בשעות קשות • וידאו||ט"ז כסלו תשע"ח}}}}, '''אלע חסידים''', '''ניגון דער ביטחון''' ועוד.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[חיים בן ציון חן]] - [[שיכון חב"ד לוד]]
*בנו, הרב [[חיים בן ציון חן]] - [[שיכון חב"ד לוד]].
* בנו, הרב [[אריה לייב חן]] - [[לוד]]
* בנו, הרב [[אריה לייב חן]] - [[לוד]].
*נכדו, הרב [[חיים צבי קרוגליאק]] - גזבר בית הכנסת חב"ד [[רמת שלמה]] - [[ירושלים]]
*נכדו, הרב [[חיים צבי קרוגליאק]] - גזבר בית הכנסת חב"ד [[רמת שלמה]] - [[ירושלים]].
*נכדו הרב יוסף חן - [[נוף איילון]].
*נכדו הרב יוסף חן - [[נוף איילון]].
*נכדו, הרב [[פרץ חן]] - משלוחי הרבי לאשקלון ורב [[שכונת אגמים]] ב[[אשקלון]].
*נכדו, הרב [[פרץ חן]] - משלוחי הרבי לאשקלון ורב [[שכונת אגמים]] ב[[אשקלון]].
שורה 50: שורה 49:
*נינו, הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בפארק המדע [[רחובות]]-[[נס ציונה]], ורב קהילת [בית מנחם הצעירים] ב[[רחובות]].  
*נינו, הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בפארק המדע [[רחובות]]-[[נס ציונה]], ורב קהילת [בית מנחם הצעירים] ב[[רחובות]].  
*נינו, הרב שלום זאב קרוגליאק - [[ביתר עלית]].
*נינו, הרב שלום זאב קרוגליאק - [[ביתר עלית]].
*נינו הרב יוסף קרוגליאק - [[קריית מלאכי]]
*נינו הרב יוסף קרוגליאק - [[קריית מלאכי]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 57: שורה 56:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:חן, אברהם אהרון}}
{{מיון רגיל: חן אברהם אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
שורה 67: שורה 65:
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
{{מוגן חלקית}}

גרסה אחרונה מ־21:59, 28 ביולי 2025

הרב אברהם אהרן חן
הרב אברהם אהרן חן
הרב בערק'ע חן (שלישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' דוד לייב, ר' אברהם אהרן, ר' פרץ, ר' ברק'ה (תרפ"ד)

הרב אברהם אהרון חן היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ברוסיה הסובייטית, מקושר לרבי הריי'צ, ולרבי נשיא דורינו עובד ובעל מנגן.

תולדות חיים

נולד בסביבות שנת תרע"א בעיירה החסידית נעוול לאביו הרב פרץ חן בשנות הרדיפה אחר הדת ברוסיה, וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום התורה ומצוות בשלמות גם במחיר מסירות נפש. יחד עם שני אחיו, ר' בערק'ה ודוד לייב נשלח ללמוד בישיבות תומכי תמימים, וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו לקרמנצ'וג.

בחורף תרח"צ בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' יצחק רסקין מנעוועל, מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה חסידי חב"ד בלנינגרד. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.

את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.

לאחר חתונתם התפרנסו בדחיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות.

בסיום מלחמת העולם השנייה חזרו לעיר מגוריהם לנינגרד, לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול לבוב, הם נסעו מיד ללבוב בניסיון לצאת מרוסיה.

בהגיעם ללבוב השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' דוד לייב חן. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.

למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת מברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר בלבוב.

המאסר הנורא

בשנת תש"י, הגיעו פקידי הק.ג.ב לביתו של אחיו החסיד ר' דוד לייב חן, וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו.

באותה עת, הלכה אשתו מינה להזהיר את גיסה ר' בערקע מפני הק.ג.ב. וב"ה הוא הספיק לברוח.

במהלך שהותו בבית הסוהר היתה אשתו מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה שרה קצנלבויגן (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים".

שחרורו

כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא -לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן סטלין ימ"ש.

בארץ ישראל

בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את מסך הברזל, עלה לארץ ישראל, והתיישב בנחלת הר חב"ד. לעת זקנותו עבר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד יחד עם בנו הרב חיים בן ציון חן, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה.

כשהגיע לחצרות קודשנו, התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם.

השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי ופרסום זהותו כמלך המשיח.

ניגונים שחיבר

ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם: משיח צדקינו יבוא[1], אלע חסידים, ניגון דער ביטחון ועוד.

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

מוגן חלקית דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק משתמשים רשומים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. לפרטים וסיבות עיינו ביומן ההגנות ובדף השיחה. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הדף, אנא ציינו זאת בדף השיחה.