![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דפנות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|ממוזער|סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)]] | [[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|ממוזער|סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)]] | ||
'''דפנות הסוכה''' הן המחיצות המגדירות את חלל | '''דפנות הסוכה''' הן המחיצות המגדירות את חלל ה[[מצות סוכה|סוכה]] ומעניקות לה מבנה. | ||
==גדרים הלכתיים== | ==גדרים הלכתיים== | ||
מעיקר הדין, ניתן לעשות סוכה גם עם שלוש דפנות, וסוכה כזו כשרה לכתחילה. | מעיקר הדין, ניתן לעשות סוכה גם עם שלוש דפנות, וסוכה כזו כשרה לכתחילה. | ||
הגובה המינימלי לדפנות הסוכה הוא עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) והמקסימלי לשיטת ר' חיים נאה 20 אמה (כ-10 מטר), ולשיטת | הגובה המינימלי לדפנות הסוכה הוא עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) והמקסימלי לשיטת [[אברהם חיים נאה|ר' חיים נאה]] 20 אמה (כ-10 מטר), ולשיטת ה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] 12 מטר. | ||
קוטר הסוכה המינימלי הוא 7 טפחים על 7 טפחים (75 ס"מ על 75 ס"מ). שלוש הטפחים התחתונים צריכים להיות סמוכים לקרקע. | קוטר הסוכה המינימלי הוא 7 [[טפח|טפחים]] על 7 טפחים (75 ס"מ על 75 ס"מ). שלוש הטפחים התחתונים צריכים להיות סמוכים לקרקע. | ||
הגובה ההלכתי המרבי של סוכה הוא עשרים [[אמה]] (כ־9.6 מטרים). סוכה הגבוהה יותר מ־20 אמה – פסולה. | |||
הטעם ההלכתי לכך הוא ש[[סוכה]] צריכה להיות דירת עראי, ואין אדם עושה דירת עראי בגובה כה רב, שכן דירה גבוהה מ־20 אמה נחשבת כבר לדירת קבע. טעם נוסף מובא בגמרא: בגובה כזה האדם אינו יושב בצל [[סכך|הסכך]], אלא בצל דפנות הסוכה – דבר המפקיע את מהות הסוכה שהיא "תחת הסכך". | |||
===לבוד מן הצד=== | ===לבוד מן הצד=== | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
== סוג הדפנות ואיכותן == | == סוג הדפנות ואיכותן == | ||
מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כשרה לדפנות ואף עם עשויה מסכך פסול כשרה לדפנות{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים עמוד 65.}}. | מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כשרה לדפנות ואף עם עשויה מסכך פסול כשרה לדפנות{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים עמוד 65.}}. | ||
== בחסידות == | |||
בחסידות מוסבר את השני הופכיים שמוצאים במצוות סוכה: מחד – מהגובבה ההלכתי של דפנות הסוכה רואים שיש עליה להיות דירת עראי (לא גבוהה יותר מ20 אמה), ומאידך – יש לשבת בה עם כל צרכי האדם, כפי שנאמר "תשבו כעין תדורו". הדבר רומז לשני חלקי האדם: בענייני ה[[נשמה]] – קביעות ב[[עבודת ה']] וב[[תורה]] ו[[מצוות]], בבחינת "ויבן לו בית", דירת קבע. אך העניינים ה[[גשמיות|גשמיים]] – צריכים להישאר בגדר סוכה, דירת עראי, בבחינת "ולמקנהו עשה סוכות"{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשמ"ב.}}. | |||
== מנהג חב"ד == | == מנהג חב"ד == | ||
מנהג חב"ד לבנות דופן רביעית למרות שהדבר לא נצרך מעיקר הדין{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | מנהג חב"ד לבנות דופן רביעית למרות שהדבר לא נצרך מעיקר הדין{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | ||
ניתן לראות שדפנותיה של הסוכה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] עשויות עץ. | |||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:59, 28 ביולי 2025
דפנות הסוכה הן המחיצות המגדירות את חלל הסוכה ומעניקות לה מבנה.
גדרים הלכתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעיקר הדין, ניתן לעשות סוכה גם עם שלוש דפנות, וסוכה כזו כשרה לכתחילה.
הגובה המינימלי לדפנות הסוכה הוא עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) והמקסימלי לשיטת ר' חיים נאה 20 אמה (כ-10 מטר), ולשיטת החזון איש 12 מטר.
קוטר הסוכה המינימלי הוא 7 טפחים על 7 טפחים (75 ס"מ על 75 ס"מ). שלוש הטפחים התחתונים צריכים להיות סמוכים לקרקע.
הגובה ההלכתי המרבי של סוכה הוא עשרים אמה (כ־9.6 מטרים). סוכה הגבוהה יותר מ־20 אמה – פסולה.
הטעם ההלכתי לכך הוא שסוכה צריכה להיות דירת עראי, ואין אדם עושה דירת עראי בגובה כה רב, שכן דירה גבוהה מ־20 אמה נחשבת כבר לדירת קבע. טעם נוסף מובא בגמרא: בגובה כזה האדם אינו יושב בצל הסכך, אלא בצל דפנות הסוכה – דבר המפקיע את מהות הסוכה שהיא "תחת הסכך".
לבוד מן הצד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אם ישנו הפסק אויר. בין דופן הסוכה לסכך במרחק הקטן משלושה טפחים (פחות מ-23 ס"מ) - הסוכה כשרה מדין "לבוד". אך אם המרחק ביניהם הוא יותר משלושה טפחים (יותר מ-23 ס"מ) - הסוכה פסולה[1].
גוד אסיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשגובה הדופן הינו עשרה טפחים (כ-80 ס"מ), אפילו שהסכך מונח הרבה יותר גבוה כמה מטרים, אנו אומרים "גוד אסיק", וכאילו הדופן עולה ומתחברת לסכך והיא כשירה, וזאת במידה וקצה הסכך מכוון כנגד הדפנות, לפחות בתוך שלשה . טפחים (כ-23 ס"מ)[2].
דופן עקומה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אם ישנו קירוי או סכך פסול שמפריד בין הדופן לסכך הכשר (ולא הפסק אויר, השווה לדין "לבוד מן הצד"), כגון סוכה העומדת במרפסת שחציה מקורה, ואחד מדפנות הסוכה נמצאת תחת התקרה, הדופן יכולה להצטרף ולשמש כדופן הסוכה מדין "דופן עקומה", כל עוד היא במרחק שאינו עולה על ארבע אמות (1.88 מטר). אבל אם הוא עומד במרחק של יותר מארבע אמות - הדופן פסולה. ובכל אופן. כמובן שאין לשבת תחת הקירוי או הסכך הפסול[3].
סוג הדפנות ואיכותן[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כשרה לדפנות ואף עם עשויה מסכך פסול כשרה לדפנות[4].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מוסבר את השני הופכיים שמוצאים במצוות סוכה: מחד – מהגובבה ההלכתי של דפנות הסוכה רואים שיש עליה להיות דירת עראי (לא גבוהה יותר מ20 אמה), ומאידך – יש לשבת בה עם כל צרכי האדם, כפי שנאמר "תשבו כעין תדורו". הדבר רומז לשני חלקי האדם: בענייני הנשמה – קביעות בעבודת ה' ובתורה ומצוות, בבחינת "ויבן לו בית", דירת קבע. אך העניינים הגשמיים – צריכים להישאר בגדר סוכה, דירת עראי, בבחינת "ולמקנהו עשה סוכות"[5].
מנהג חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג חב"ד לבנות דופן רביעית למרות שהדבר לא נצרך מעיקר הדין[4].
ניתן לראות שדפנותיה של הסוכה ב770 עשויות עץ.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |