תורת המוסר: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''[[תורת המוסר]]''' היא חכמת [[ביטול החומר]], על ידי הוראת שקוץ ותיעוב כל הענינים [[גוף|הגופניים]] וה[[חומר]]יים{{הערה|היום יום ז' כסליו}}.
+'''[[תורת המוסר]]''' היא חכמת [[ביטול החומר]], על ידי הוראת שקוץ ותיעוב כל הענינים [[גוף|הגופניים]] וה[[חומר]]יים{{הערה|[[היום יום]] [[ז' כסלו]].}}.
-==הקמת תורת המוסר==
+==תורת המוסר והקמת תנועת המוסר==
+ספרי מוסר היו קיימים ביהדות יותר מאלף שנה, ואליהם מדברים התייחסויות הרביים שלהלן.
 [[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי, מדרשני תורת המוסר, זכה לקבל הוראות והדרכות מהרבי]]
-מקימי תורת המוסר הם גדולי ליטא רבי ישראל סלנטר, תלמידו הסבא מסלבודקא ועוד.
+בדור האחרון מקימי [[תנועת המוסר]] הם גדולי ליטא רבי ישראל סלנטר, תלמידו הסבא מסלבודקא ועוד.
+ראה אודות זה בערך מורחב: [[תנועת המוסר]].
 יסוד שיטה זו מיוסדת על "סור מרע", עקירת המידות הרעות מנפש האדם, ויחוד זמן מסויים מדי יום על עבודת המידות. זאת, בשונה מתורת החסידות שעיקרה התבוננות בגדלות ה', והפיכת הרע לטוב על ידי "עשה טוב".
@@ שורה 9: / שורה 13: @@
 גם בדורינו היו וישנם רבנים ליטאים ההלכים בשיטת בעלי ה[[מוסר]], ביניהם נמנו רבי [[בנימין יהושע זילבר]], רבי [[אביגדור מילר]], רבי [[אריה לייב פרידמן]], רבי [[יעקב גלינסקי]], ועוד.
+==יחס חב"ד לתנועת המוסר==
+בקרב חסידי חב"ד הכירו כי [[רבי ישראל סלנטר]] אינו גאון סתם כגדולי ישראל אחרים בליטא, אלא שהוא בפועל ממש רבי ביהדות, בעל השפעה על מקורבים בדרכים נשגבות ובחזונות נעלים. אותם בני ז'מוט וליטא המקורבים לר' ישראל לא היו בעיני חסידי חב"ד כסתם מתנגדים, "עולמ'שע אידן" שאינם רוצים להודות בחסידות, הם נראו להם יותר כמין חסידים, אלא שהם בדרכם המיוחדת להם, חסידים מתנגדיים{{הערה|1= מבחר כתבים – הרא"א קפלן עמ' 12.}}.
+והיו אומרים: "פעם אחת לכמה דורות נתגלגלו רחמיו של הקב"ה על המתנגדים הגלמודים, והוריד להם ממרומים נשמת רבי (ר' ישראל סלנטר), וגם אותה שכלו"{{הערה|1=שם עמ' 14.}}.
+וכן מספרים, כי פעם אחת ב[[אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]] התאכסנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי ישראל סלנטר]] באכסניה אחת. אדמו"ר המהר"ש הגיע בלווית חסידים רבים, ורבי ישראל סלנטר הגיע לבדו. באיזה שלב נכנס אדמו"ר מהר"ש לחדרו, וראה אותו יושב לבדו ולומד מוסר. ואמר לו: "אם כבודו יושב יחידי, ואין מצויים אצלו תלמידיו מז'מוט וליטא, באיזה עולמות הם מצויים"{{הערה|1=שם עמ' 13.}}.
+==ספרי מוסר מפורסמים==
+מהדורות הראשונים:
+*[[חובת הלבבות]] לרבנו בחיי אבן פקודה
+*שערי תשובה לרבינו יונה מגרונדי
+*[[אורחות צדיקים]]
+*מנורת המאור - לרבי יצחק אבוהב
+*ספר חרדים - לרבי אליעזר אזכרי
+*[[ראשית חכמה]] - לרבי אליהו די ווידאש
+* שני לוחות הברית
+*[[מסילת ישרים]], לרמח"ל
+*שבט מוסר - לרבי אליהו מאיזמיר
+מכתבי תנועת המוסר:
+*אור ישראל - לרבי ישראל מסלנט
+*מכתבי רבי ישראל סלנטר
+*כוכבי אור - לרבי איצלה בלאזר
+*דעת חכמה ומוסר - לסבא מקלם
+*בית קלם
+*מדריגת האדם - לסבא מנובהרדוק
+*חכמה ומוסר - לרבי ירוחם ליבוביץ' ממיר
+*אהבת מישרים ויסודי הדעת - לרבי משה רוזנשטיין מלומז'א
+*אור יהל - לרבי לייב חסמן
+*תורת אברהם - לרבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח בישיבת סלבודקה
+*מכתב מאליהו - לרבי אליהו אליעזר דסלר מפוניבז'
+*אור יחזקאל - לרבי יחזקאל לווינשטיין מפוניבז'
+*לב אליהו - לרבי אליהו לופיאן
+*שפתי חיים - לרבי חיים פרידלנדר מפוניבז'
+*ועוד
+מחלקה בפני עצמה חולקים ספרי המוסר של החזון איש, שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר ואף ביקר חלק מרעיונותיהם, וכתבי תלמידיו.
+*אמונה ובטחון - ל[[חזון איש]].
+*אגרות חזון איש
+*התעוררות - ליקוט מכתבי החזון איש
+*מכתבי התעוררות - לקט מכתבי רבי חיים גריינמן, אחיינו ותלמידו של החזון איש
+*אורחות יושר - לרבי חיים קניבסקי, אחיינו ותלמידו של החזון איש
 ==שיטת המוסר לעומת תורת החסידות==
@@ שורה 35: / שורה 83: @@
 ==שבירת הגוף==
-בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" {{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
+בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
 אמנם, ב[[תורת החסידות]] מבואר היטב שה[[גוף]] הוא [[משכא דחויא]], וחיותו היא מ[[נפש הבהמית]] שבגוף (אצל ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם ה[[גוף]] הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת ה[[גוף]] בדרך [[חסידות חב"ד]], היא דוקא ב[[התבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף.
+==לקריאה נוספת==
+*המאורות הגדולים, ממעשי גדולי בעלי המוסר ומאמרותיהם, לרבי חיים אפרים זייטשיק (זייצ'יק)
+*תנועת המוסר לרב דב כץ, חמשה כרכים.
+*החזק במוסר מאת הרב דורון דוד גולד.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]
 [[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]]
+[[en:Mussar]]