תכנית לימודים

		ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

תכנית הלימודים של מרכז לענייני חינוך היא מערך לימודים יסודי שהוכן על ידי מרכז לענייני חינוך – קה"ת, ונועדה לשמש תשתית חינוכית כוללת למוסדות חינוך חב"דיים ברחבי העולם.

רקע

ראשיתה של תכנית הלימודים בשנת תש"ז (1947), כאשר נשלחה לרב שלום מענדל קלמנסון, שניהל באותה תקופה מוסד חינוכי לבנות בעיר פראג. הרבי שלח אליו את תכנית הלימודים של המל"ח (מרכז לענייני חינוך), בצירוף חומרים חינוכיים נוספים, כדי לסייע לו בצד הרוחני של המוסד. התכנית נשלחה גם בשנת תשי"ב לרב מיכאל ליפסקר, שפתח מוסד חינוכי לבנות במרוקו, על פי הנחיה ברורה מהרבי.

מאפיינים עיקריים

התכנית כוללת פירוט מדורג של נושאי לימוד בכל מקצועות הקודש, לפי קבוצות גיל, והנחיות כלליות על דרך ניהול יום לימודים במוסד חב"די. היא הוכנה במיוחד לתנאי ארה"ב, אך שימשה גם כמסד למוסדות במקומות שונים בעולם.

בין מאפייניה העיקריים:

• חינוך על פי גישת חב"ד: דגש על לימוד תכנים חסידיים, הלכות הצריכות לחיי יום־יום, והכוונה לעשייה של שליחות ו"נרות להאיר".
• שילוב בין לימוד עיוני לבין עידוד התפילה, ההנהגה והמעשה בפועל.
• התייחסות שונה לפי גיל, אך עם מגמה ברורה של בניית רצף לימודי ערכי.
• הדרכה כללית ללמד תלמידים כיצד להתפלל בצורה איטית ומודרכת.

מחלוקות וביקורת

במהלך השנים עוררה תכנית הלימודים שאלות רבות בקרב אנשי חינוך ופעילים חב"דיים. בין הנושאים שנידונו:

• היעדר לימוד משניות: בניגוד למכתבים בהם עודד הרבי ללמד משניות כבר בגיל צעיר, התכנית המקורית כמעט ואינה כוללת זאת.
• עומס לימודי בגילאים צעירים – למשל לימוד חלקים גדולים מפרשיות חומש בלוח שעות מוגבל.
• חובת תפילה מלאה בגיל צעיר – כולל שחרית, מנחה וערבית – נתפסה בעיני מחנכים כלא מתאימה ליכולות הילדים.
• שונות בין מוסדות – יש שטענו שאין מקום לתכנית אחידה עבור מוסדות שונים, לאור הגיוון בין מדינות, שפות, רקעים ויכולות התלמידים.

יחס הרבי לתכנית

היחס של הרבי לתכנית הלימודים אינו חד־משמעי. למרות שהוא עצמו שלח אותה פעמיים במכתבים, במקרים רבים אחרים הרבי נמנע מלהתערב בקביעת תכנית הלימודים של מוסדות. כך למשל, במכתב לרב אהרן דוב סופרין (תשי"ט), הרבי המליץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מקומיים הבקיאים בצורכי הילדים – ולא הפנה לתכנית המל"ח.

עם זאת, כאשר רב סופרין ציין בפני הרבי כי הוא מיישם את תכנית המל"ח אך נתקל בקשיים, השיב הרבי (ביחידות – אדר ב' תשכ"ה): "התכנית הוכנה לארה"ב. יש להתאימה או לשנותה לפי התנאים המקומיים... על פי צרכי הילדים ונטיותיהם".

שימוש בתכנית

רבנים ואנשי חינוך כמו ר' נחום קפלן ציינו כי בתקופה בה עבדו על תכניות לימודים תחת ר' חדקוב, תכנית המל"ח לא הוזכרה בפירוש, והייתה בשוליים של מערכת ההחלטות. אף על פי כן, במוסדות שונים נעשה בתכנית שימוש כמסד לתכניות מקומיות. לפי חלק מהעדויות, ר' יוסף יצחק חודוקוב ראה ערך בתכניות אחרות (כגון זו של ר' לייבל רסקין במרוקו), וציין שיש ללמוד מהן, אך לא בהכרח לאמץ את כולן כפי שהן.

סיכום והגישה החינוכית

על פי השקפת הרבי, חינוך אמיתי נעשה "על פי דרכו" של כל ילד וילד. לכן, גם כאשר מוצעת תכנית כוללת – יש לה התאמה לצרכים מקומיים, לאופי הילדים ולתנאי המוסד. תכנית המל"ח נתפסת על ידי חלק מהמחנכים ככלי מסד – תשתית שממנה אפשר לבנות תכניות ייחודיות למוסדות חינוך חב"דיים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

• תיאור מפורט של תכנית הלימודים ותולדותיה – עמ' 45 ואילך