לדלג לתוכן

חידון גאולה ומשיח הארצי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}
[[קובץ:חידון גאומ"ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|ממוזער|החידון בשנת [[תשפ"ד]]]]
[[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|ממוזער|הזוכים בחידון בשנת [[תשפ"ד]]]]
'''חידון גאולה ומשיח הארצי'''  הוא אירוע חינוכי, הנערך על ידי [[את"ה המרכזי 770|ארגון את"ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]], על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל משנת [[תשפ"ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ישראל]].


חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את"ה המרכזי 770|ארגון את"ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]]. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ"ד|מתשפ"ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. החידון נועד לעודד ולחזק את הלימוד והחיות בענייני גאולה ומשיח בקרב תלמידי התמימים.
== חידון גאולה ומשיח==
נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלכים.


== החידון הראשון - תשפ"ד ==
לקראת החידון, מתקיימת תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות"ל באה"ק, הכוללת מבצע לימוד מקיף בשיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכים מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרים המתמודדים לחידון.
'''ההכנה:''' האירוע כלל תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות, שכללה לימוד לימוד שיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.


'''מקום האירוע:''' הכינוס המרכזי נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.
== החידון הראשון - תשפ"ד==
החידון עסק ב[[שיחות הדבר מלכות]].


'''תוכנית האירוע:''' האירוע כלל מספר שלבים:
אירוע הגמר של החידון התקיים בכ"ג תמוז התשפ"ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו אלפי תמימים, רבנים ומשפיעים.


* '''פתיחה:''' האירוע נפתח בהקרנת וידיאו מיוחד מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מלך המשיח שליט"א]], בדבר חשיבות לימוד ענייני גאולה ומשיח.
במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני [[גאולה ומשיח]], ובשיחות ה[[דבר מלכות]] בפרט. וכן הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים, ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש וסוחף.
* '''הרצאות:''' הוזמנו דוברים שונים, בהם רבנים ומשפיעים, שנשאו הרצאות מרתקות על נושאים הקשורים ללימוד גאולה ומשיח.
* '''סדר ניגונים:''' נערך [[סדר ניגונים]] המוני ומרגש, שבו השתתפו כל תלמידי התמימים ואנ"ש שנכחו באירוע.
* '''החידון:''' החלק המרכזי של האירוע היה החידון עצמו, שכלל מגוון שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובסרטונים. החידון נערך בשלבים, ובכל שלב עלו לשלב הבא המתמודדים המצטיינים ביותר.
* '''סיום:''' האירוע הסתיים בהכרזה על הזוכים בחידון, וחלוקת פרסים.


=== '''הזוכים''' ===
מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות"ל באה"ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ"ד:
לשלב הגמר הגיעו ארבעה תמימים:
* '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל.
* '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן.
* '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט.
* '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל.


* '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל
=== חבר השופטים ===
* '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן
'''חבר השופטים בשנת התשפ"ד:'''
* '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט
*'''הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]''' - שליח הרבי בשכונת [[רמת אביב]], וראש ישיבת תות"ל רמת אביב.
* '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל
*'''הרב [[שלמה הלפרן]]''' - רב קהילת חב"ד [[תל אביב]], ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]].
*'''הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]]''' - רב קהילת חב"ד הדר גנים [[פתח תקווה]], ומשפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.
 
== החידון השני - תשפ"ה ==
החידון עסק בשיחות מרכזיות בעניני גאולה ומשיח, מתוך [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]].
 
== ישיבות בארץ ישראל המשתתפות בחידון ==
=== ישיבות קטנות ===
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח"ל צפת]]
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח"ל נוף הגליל]]
*[[תומכי תמימים נתניה|תות"ל נתניה]]
*[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות"ל ראשון לציון]]
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|תות"ל בית הר"מ נחלת הר חב"ד]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות"ל בית שמש]]
*[[ישיבת חנוך לנער|תות"ל חנוך לנער]]
*[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות"ל אור יהודה]]
*[[תומכי תמימים רחובות|תות"ל רחובות]]
*[[תומכי תמימים קריות|תות"ל הקריות]]
*[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות"ל תורת אמת]]
 
=== ישיבות גדולות ===
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]]
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חח"ל חיפה]]
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח"ל נוף הגליל]]
*[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות"ל ראשון לציון]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות"ל בית שמש]]
 
== צוות החידון ==
* '''הרב [[מנחם מענדל ששון]]'''
* '''הרב דוד גבריאל'''
* '''הת' שלום רפאל מזרחי'''
 
==ראו גם==
* [[חידון גאולה ומשיח העולמי]]


=== '''השפעת האירוע''' ===
חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ"ד נחשב להצלחה גדולה, ועורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד הדבר מלכות בקרב תלמידי התמימים.
__חייב_תוכן_עניינים__
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: "חידון גאולה ומשיח הארצי"] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/חידון-גאולה-ומשיח-הארצי/ תגית: "חידון גאולה ומשיח הארצי"] {{אינפו}}
 
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:את"ה העולמי]]

גרסה אחרונה מ־16:14, 8 ביולי 2025

החידון בשנת תשפ"ד
הזוכים בחידון בשנת תשפ"ד

חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי, הנערך על ידי ארגון את"ה העולמי ומוקדש ללימוד ענייני גאולה ומשיח, על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל משנת תשפ"ד), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות תומכי תמימים מכל רחבי ישראל.

חידון גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלכים.

לקראת החידון, מתקיימת תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות"ל באה"ק, הכוללת מבצע לימוד מקיף בשיחות הדבר מלכות, תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכים מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרים המתמודדים לחידון.

החידון הראשון - תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

החידון עסק בשיחות הדבר מלכות.

אירוע הגמר של החידון התקיים בכ"ג תמוז התשפ"ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו אלפי תמימים, רבנים ומשפיעים.

במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני גאולה ומשיח, ובשיחות הדבר מלכות בפרט. וכן הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים, ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש וסוחף.

מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות"ל באה"ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ"ד:

  • חתן הישיבות הקטנות: הת' לוי יצחק גבריאל.
  • סגן הישיבות הקטנות: הת' אלחנן ניימן.
  • חתן הישיבות הגדולות: הת' לוי יצחק רוזנבלט.
  • סגן הישיבות הגדולות: הת' יוסף יצחק הרצל.

חבר השופטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חבר השופטים בשנת התשפ"ד:

החידון השני - תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החידון עסק בשיחות מרכזיות בעניני גאולה ומשיח, מתוך לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח.

ישיבות בארץ ישראל המשתתפות בחידון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות קטנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות גדולות[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות החידון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]