גבעת שאול – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גבעת שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת גבעת שאול]]
[[קובץ:גבעת שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת גבעת שאול]]
'''גבעת שאול''' היא [[שכונה]] ואזור תעשייה במערב [[ירושלים]]. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונות [[קריית משה]] ו[[הר נוף]]. כיום מתגוררים בשכונה כ-10,000 תושבים, מרביתם נמנים על הציבור ה[[חרדי]] והציבור ה[[דתי-לאומי]]. בשכונה קיימת [[:קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש|קהילת חב"ד]] המונה עשרות משפחות.
'''גבעת שאול''' היא [[שכונה]] ואזור תעשייה במערב [[ירושלים]] על שם הרב יעקב שאול אלישר בעל היש"א ברכה. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונות [[קריית משה]] ו[[הר נוף]]. כיום מתגוררים בשכונה כ-10,000 תושבים, מרביתם נמנים על הציבור החרדי והציבור הדתי-לאומי. בשכונה קיימת קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 14: שורה 14:


== אזור תעשייה ==
== אזור תעשייה ==
עם התפתחות התעשייה נבנו בשכונה מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המבנים הנמצאים באזור התעשייה נמצא [[בית דין|בית הדין לגיור]] של [[הרבנות הראשית]] ו[[אולמי גוטניק]]. ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן [[בית הקברות]] [[הר המנוחות]].
עם התפתחות התעשייה נבנו בשכונה מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המבנים הנמצאים באזור התעשייה נמצא [[בית דין|בית הדין לגיור]] של [[הרבנות הראשית]] משרד הדתות , בתי משפט תעבורה ענייני משפחה ודיני עבודה,משרדי ממשלה ומשרדי הייטק ו[[אולמי גוטניק]]. ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן [[בית הקברות]] [[הר המנוחות]].


באזור התעשייה פועל [[בית חב"ד]] בהנהלת ה[[שליח]] ר' משה קטן.
באזור התעשייה פועל [[בית חב"ד]] בהנהלת ה[[שליח]] הרב לוי לאטר.


== קהילת חב"ד ==
==קהילת חב"ד==
[[:קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש|קהילת חב"ד]] בשכונה מונה עשרות משפחות, עם [[בית כנסת]] [[חב"ד]],  
קהילת חב"ד בשכונה מונה עשרות משפחות, עם [[בית כנסת]] [[חב"ד]],  


=== [[בית הכנסת]] ===
=== [[בית הכנסת]] ===
בראשית דרכה של קהילת חב"ד בשכונה, התפללו ה[[חסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] בשכונה הסמוכה, [[הר נוף]]. עם התפתחות הקהילה נפתח בית כנסת נוסף לתושבי השכונה בגבעת שאול, שמשמש עשרות מתפללים נוספים שלא נמנים על [[חסידי חב"ד]]. בבית הכנסת מתפללים מידי שבת קרוב ל-100 איש. את [[בית הכנסת]] פתח הגבאי ר' צבי לוינזון.
בראשית דרכה של קהילת חב"ד בשכונה, התפללו ה[[חסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] בשכונה הסמוכה, [[הר נוף]]. עם התפתחות הקהילה נפתח בית כנסת נוסף לתושבי השכונה בגבעת שאול, שמשמש עשרות מתפללים נוספים שלא נמנים על [[חסידי חב"ד]]. בבית הכנסת מתפללים מידי שבת קרוב ל-100 איש. את [[בית הכנסת]] פתח הגבאי ר' צבי לוינזון.


בקיץ [[תשמ"ז]] חולל בית הכנסת בשכונה בידי בני בליעל כולל קריעת ספרי התורה שבו. הרבי כתב בהקשר למאורע זה [[מענות קודש|מענה]] ארוך ומפורט בקשר להתנהגות הנדרשת בעקבות המאורע: {{ציטוטון|כמובן לכל לראש – כל שצריך לעשות כעל פי שולחן ערוך ומנהגי ישראל – בכיוצא בזה היה לא תהיה ולכן צריך להיות שאלת רבני ירושלים תבנה ותכונן (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל), כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, בטוח וכו'. ועוד ועיקר – להשתדל ככל האפשרי 1) שביום ההלויה יתחילו לכתוב
בתחילת [[חודש אב]] [[תשמ"ו]] חולל בית הכנסת בידי בני בליעל כולל קריעת ספרי התורה שבו. הרבי כתב בהקשר למאורע זה [[מענות קודש|מענה]] ארוך ומפורט בקשר להתנהגות הנדרשת בעקבות המאורע: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמובן לכל לראש – כל שצריך לעשות כעל פי שולחן ערוך ומנהגי ישראל – בכיוצא בזה היה לא תהיה ולכן צריך להיות שאלת רבני ירושלים תבנה ותכונן (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל), כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, בטוח וכו'. ועוד ועיקר – להשתדל ככל האפשרי  
ספר תורה בבית הכנסת (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש – על כל פנים ההתחלה), וכן 2) ללמוד כתת תנוקות של בין רבן שם – בשעות הרגילות ללימוד זה בירושלים תבנה ותכונן, ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' יום (בימים שלומדים כיו"ב בירושלים – מה שאין כן בשבת קודש וכו') 3) יתפללו שם בכל יום – על כל פנים פעם אחת ביום – עד לאחרי החגים הבאים עלינו לטובה. 4) יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו ע"י המאורע, 5) להוסיף קופסאות-צדקה בבית הכנסת, נוסף על 6) יסוד קרן גמ"ח בהבית כנסתומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום. 7) להשתדל שבשבת קודש זה יתפללו שם גם באי כח עוד ביהכנ"ס שבירושלים תבנה ותכונן 8) להוסיף בשיעורי שבת קודש זה שבבית הכנת 9) סעודה הג' ובאמירת דא"ח. באם רגיל בלאו הכי – הוספה בזה 10) תקותי על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת – שימצאו אדם העורך ברית מילה בשבת קודש זה וישכנעוהו לעשותו בבית הכנסת וישתתף הבית הכנסת בהוצאות
 
הסעודה. והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לשבת קודש חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון. ההוצאות דכל הנ"ל – כל החסר יושלח מכאן בעזרת השם יתברך}}{{הערה|מצילום הכתב יד קודש - [[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ו]] ע' 115 - 116}}.  
1) שביום ההלויה יתחילו לכתוב ספר תורה בבית הכנסת (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש – על כל פנים ההתחלה), וכן  
 
2) ללמוד כתת תנוקות של בין רבן שם – בשעות הרגילות ללימוד זה בירושלים תבנה ותכונן, ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' יום (בימים שלומדים כיו"ב בירושלים – מה שאין כן בשבת קודש וכו')  
 
3) יתפללו שם בכל יום – על כל פנים פעם אחת ביום – עד לאחרי החגים הבאים עלינו לטובה.  
 
4) יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו ע"י המאורע,  
 
5) להוסיף קופסאות-צדקה בבית הכנסת, נוסף על
 
6) יסוד קרן גמ"ח בהבית כנסתומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום.  
 
7) להשתדל שבשבת קודש זה יתפללו שם גם באי כח עוד ביהכנ"ס שבירושלים תבנה ותכונן  
 
8) להוסיף בשיעורי שבת קודש זה שבבית הכנסת
 
9) סעודה הג' ובאמירת דא"ח. באם רגיל בלאו הכי – הוספה בזה  
 
10) תקותי על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת – שימצאו אדם העורך ברית מילה בשבת קודש זה וישכנעוהו לעשותו בבית הכנסת וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה. והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לשבת קודש חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון. ההוצאות דכל הנ"ל – כל החסר יושלח מכאן בעזרת השם יתברך|מקור=מצילום הכתב יד קודש - [[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ו]] ע' 115 - 116}}.
 
לאור זאת ב[[ז' מנחם אב]] התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת מעמד תפילה והתעוררות בקשר למאורע בו נכחו כרבבת אנשים בראשות [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], נציגות מ[[העדה החרדית]], ראש ישיבת [[גור]] הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור ה"פני מנחם"), אישי ציבור וחברי כנסת. בסיום המעמד יצאה הלוויה בה הובלו קרעי הספר תורה ל[[הר המנוחות]] ונטמנו שם. בתום ההלוויה חזרו האלפים לבית הכנסת שם התקיימה התחלת כתיבת הספר תורה החדש כהוראת הרבי{{הערה|ידיעה בעיתון מעריב⁩⁩ ח' אב תשמ"ו (13 באוגוסט 1986)}}.


בשנת [[תשס"ט]] התקיים מעמד [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת, בהשתתפות מאות אנשים, רבנים ואדמו"רים שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47637 הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד], באתר col.}}.
בשנת [[תשס"ט]] התקיים מעמד [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת, בהשתתפות מאות אנשים, רבנים ואדמו"רים שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47637 הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד], באתר col.}}.
שורה 38: שורה 58:
=== נשמתא דאורייתא ===
=== נשמתא דאורייתא ===
[[קובץ:נשמתא דאורייתא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השלט הנמצא על מרכז "נשמתא דאורייתא"]]
[[קובץ:נשמתא דאורייתא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השלט הנמצא על מרכז "נשמתא דאורייתא"]]
{{ערך מורחב|ערך=[[נשמתא דאורייתא]]}}
 
בשנת [[תשס"ח]] הוקם{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39771 ידיעה על פתיחת המרכז] באתר col.}} על גבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. את המקום הפעיל בתחילה ר' יהודה כהן, וכיום הוא מופעל על ידי ה[[שליח]] בשכונה, ר' דניאל כלב. במקום מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורים ב[[חסידות]], וכינוסים ב[[יומי דפגרא]]. בנוסף לפעילות לפי מועדי השנה מתקיימים במקום שיעורים קבועים, בעיקר על ידי הרבנים [[יחזקאל סופר]], [[חיים שלום דייטש]], מענדל פויגל ו[[מיכאל טייב]]..
בשנת [[תשס"ח]] הוקם{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39771 ידיעה על פתיחת המרכז] באתר col.}} על גבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. את המקום הפעיל בתחילה ר' יהודה כהן, וכיום הוא מופעל על ידי ה[[שליח]] בשכונה, ר' דניאל כלב. במקום מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורים ב[[חסידות]], וכינוסים ב[[יומי דפגרא]]. בנוסף לפעילות לפי מועדי השנה מתקיימים במקום שיעורים קבועים, בעיקר על ידי הרבנים [[יחזקאל סופר]], [[חיים שלום דייטש]], מענדל פויגל ו[[מיכאל טייב]]..


שורה 59: שורה 79:
החל משנת [[תשס"ג]] מתקיימת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] לילדי השכונה{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68811 תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשע"ג]}}. בעבר השתתפו ילדי השכונה בתהלוכות של השכונות הסמוכות, [[הר נוף]] ו[[קריית משה]].
החל משנת [[תשס"ג]] מתקיימת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] לילדי השכונה{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68811 תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשע"ג]}}. בעבר השתתפו ילדי השכונה בתהלוכות של השכונות הסמוכות, [[הר נוף]] ו[[קריית משה]].


== ראו גם ==
==ראו גם==
*[[הר המנוחות]]
*[[הר המנוחות]]
==לקריאה נוספת==
*בנימין קלוגר, '''כשגבעת שמואל התפעמה''', גליון כפר חב"ד 1917 עמוד 47


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 66: שורה 89:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]]
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]]