יצחק יואל רפאלוביץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה}}
+הרב '''יצחק יואל רפאלוביץ''' היה רבה של [[קרמנצוג']] במשך כ-53 שנה עד עלותו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ב]]{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.
 [[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]
-הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
-בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.
-==תולדות חיים==
+==תולדות חייו==
+נולד לאביו ר' דוד בשנת [[תרי"ד]]{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
+בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא
 הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
@@ שורה 18: / שורה 19: @@
 ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ}}
-בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.
+בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ"א<ref>באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931</ref> והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.
-נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]{{הערה|קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.}} ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
+נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת א"י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
-בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל.
+== משפחתו ==
+* בנו, גדליה.
+* בנו, סענדער.
+* בנו, משה מאיר.
+* בנו, חיים חייקל{{הערה|נפטר כ"ז אב תש"ם}}.
+* בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ.
+* בתו, דאבע-שרה.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 29: / שורה 36: @@
 *ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153.
 *שו"ת '''מהר"י תומרקין''' ע' 62-71.
-וראה שו"ת נשמת חיים סימן נ.
+*שו"ת נשמת חיים סימן נ.
 {{הערות שוליים}}