שדה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
+[[קובץ:שדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדה שעורה]]
-'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם|גשמים]].
+'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר (מקום)|מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם|גשמים]].
-בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח|שלוש|קליפות הטמאות}}'.
+בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר (מקום)|מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח|שלוש|קליפות הטמאות}}'.
 ==מצוות השדה==
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==מקום זריעת המצוות==
-ב[[זהר]] מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא [[ספירת המלכות]] שקשורה עם ה[[אשה]], וכן היא גם נקראת '[[חקל תפוחין קדישין]]'. וכן כתוב{{הערה|ריש [[פרשת חיי שרה]] קכב, א.}} בנוגע לפסוק{{הערה|[[מגילת קהלת]] ה, ח.}} "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה [[הקדוש ברוך הוא]], ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, [[גן עדן]], וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע ל[[גן עדן]], ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי [[אור אין סוף]] 'נעבד' ונמשך ל'שדה'{{הערה|שם=חי|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/38/index.htm מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה]], [[תש"ל]].}}.
+ב[[זהר]] מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא [[ספירת המלכות]] שקשורה עם ה[[אשה]], וכן היא גם נקראת '[[חקל תפוחין קדישין]]'. וכן כתוב{{הערה|ריש [[פרשת חיי שרה]] קכב, א.}} בנוגע לפסוק{{הערה|[[מגילת קהלת]] ה, ח.}} "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה [[הקדוש ברוך הוא]], ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, [[גן עדן]], וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע ל[[גן עדן]], ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי [[אור אין סוף]] 'נעבד' ונמשך ל'שדה'{{הערה|שם=חי|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/38/index.htm מאמר ד"ה "ויהיו חיי שרה"], [[תש"ל]].}}.
 אמנם, מכיוון שהעיקר הוא לעשות [[דירה בתחתונים]], לכן הקב"ה שלח את [[אדם הראשון]] מגן עדן, לעשות את העולם שיהא 'שדה' אשר בה יתגלה ה'מלך', גם מצד העולם (שהעולם יהיה כלי לגילוי זה), ולכן המלך 'נעבד' לשדה{{הערה|שם=חי}}. ואכן כך מבואר בנוגע לפסוק "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"{{הערה|[[פרשת וישב]] לז, ז.}} - ש[[השבטים|בני]] [[יעקב]] היו עסוקים ב[[עבודת הבירורים]], לאגוד ולאחד את כל הכוחות שישמשו רק ל[[עבודת ה']]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחה לפ' וישב סעיפים ד-ה (עמ' 807-8). [[תורה אור]] [[פרשת וישב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27c.htm עמ' כז, ג ואילך].}}.
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:צומח]]