תקנת הסכינים המלוטשות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''סכין מלוטשת''' היא סכין שחיטה, שעוד טרם ההשחזה הפרופיל שלה כבר משולש{{הערה|שיעורי הלכה למעשה חלק ב' להרב שלום דובער לוין (בשם הרב דובער ע"ה יוניק), עמ' יא ואילך.}}. אופן ייצור זה של סכיני השחיטה חודש ע"י תלמידי הרב המגיד{{הערה|שארית יהודה להמהרי"ל (אחי רבינו הזקן), חלק יורה דעה סי' יט.}}, ומאפשרת להשחיז את הסכין באופן שיהיה גם חד וגם חלק.
-==סכין השחיטה באופן כללי==
+==סכין השחיטה==
-===חשיבות הסכין===
+אחד המרכיבים העיקריים בשחיטה ואולי אף העיקרי שבהם הוא סכין השחיטה הנקראת "חלף" - לפי שמחליפה את הבהמה מחיים למיתה, מחזקת איסור לחזקת היתר{{הערה|על פי קונטרס שחיטת ליובאוויטש, מרדכי ביסטריצקי, תשס"ט.}}.
-אחד המרכיבים העיקריים בתחום השחיטה אולי אף העיקרי שבהם הוא סכין השחיטה הנקראת "חלף" - לפי שמחליפה את הבהמה מחיים למיתה, מחזקת איסור לחזקת היתר{{הערה|על פי קונטרס שחיטת ליובאוויטש, מרדכי ביסטריצקי, תשס"ט.}}.
-===העמדת הסכין===
+לגבי פרטים שונים הנוגעים להעמדת הסכין, השחזתו, בדיקתו, הוראות רבותינו בזה ומנהגי אנ"ש השוחטים - ראו בערך [[שחיטת ליובאוויטש]].
-העמדת הסכין לשחיטה היא אומנות המחייבת יראת שמים רבה, והדברים קל וחומר: בנוגע לבדיקה שאכן נשחט רובו של הסימן (ולא חלילה רק חציו), שהיא בדיקה בדבר הנגלה לעין באופן יחסית ברור וקל הזהירה התורה{{הערה|ויקרא כ' כ"ה.}} להקפיד בדבר הקפדה יתירה, שנאמר "והבדלתם בין הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" - על אחת כמה וכמה בנוגע לבדיקת הסכין שנפסל בפגם דק מן הדק, וכרוכה פעמים רבות בטרחה יתירה ומרובה בהעמדת הסכין כהלכה ובעיקר ברגשה – דברים התלויים ועומדים על חוט השערה (במצבו של הבודק, במצבה של ידו אם חמה היא או צוננת, וכמובן גם במידת יראת השמיים של השוחט).
-===אופן ההשחזה===
-מלבד הכתוב בהלכה לבדוק הסכין '''לפני''' השחיטה{{הערה|שו"ע סימן יח ס"ג, שמלה חדשה ס"א, בית דוד סימן יח, יסוד הבית סק"ה בשם המהר"ץ.}}, '''בזמן''' השחיטה{{הערה|שו"ע שם סי"א כף החיים סימן י"ח סקנ"ו.}} '''ואחריה'''{{הערה|שו"ע שם סי"ב רשב"א, הובאו דבריו בשמלה חדשה סימן ח"י ס"י, בשו"ע אדה"ז הלכות שחיטה סקח"י.}}, הורה הרבי הריי"ץ{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' שסא.}}{{ציטוט|"בדבר השחזת הסכין של שחיטה טוב יותר לשני הצדדים ושלא להשחיזו בפעם אחת לכל אורך הסכין כי צדקו דברי האומרים שאז אין הליטוש וייטל כדבעי ובשעה שלמדתי האומנות בשנת תר"ס למדוני השובי"ם הכי גדולים באומנתם באופן כזה והשי"ת יצליח לו להתלמד בכי טוב".}}
-ובנוסף לכן ישנן הוראות נוספות רבות, חלקן בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורינו:
-לפני בדיקת הסכין להתפלל{{הערה|ולא נהגו בזה אצל אנ"ש.}}, לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו  טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק אך ורק בעמידה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד.
-במענה לאחד השוחטים ובודקים מאנ"ש שהגיע לסכסוך עם הרבנות בעירו ולא היה מוכן להראות להם סכיני השחיטה שלו כתב הרבי "ודאי כמנהג כל שו"ב מראה הסכין להרבנים, ויבשר בשורות טובות"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 53.}}, ובהזדמנות אחרת כתב הרבי "נהוג בקהילות קודש שהשו"ב מראה סכינו להרבנים ואינה מובנת התנגדותו למנהג זה שיסודה בשו"ע. המשער הפירצה באם כל השו"ב יסרבו להראות הסכינים?"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 54.}}.
-===בדיקת הסכין===
-מכיון ששחיטה בסכין פגום מנבלת את בעל החיים, חובה לבדוק את הסכין לפני השחיטה, וכפי שאמר רב חסדא{{הערה|חולין יז א'.}} "מניין לבדיקת הסכין מן התורה שנאמר{{הערה|שמואל א' י"ד ל"ד.}} "ושחטתם בזה ואכלתם". זה שאמר להם '''בזה''' בא לומר שבדק להם סכין.
-והקפדה זו אינה מנהג טוב בעלמא, אלא נקבעה בהלכה. כתב הרא"ש כי "הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין"{{הערה|רא"ש חולין פ"א ס כ"ד.}}, ובשולחן ערוך הובא מרבינו יונה "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואח"כ ימצאנה כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב"{{הערה| שו"ע יו"ד סי' ח"י סי"ז.}}.
-ואם בשנים קדמוניות כך, בזמננו על אחת כמה וכמה. דהרי אז שחטו מספר מצומצם של עופות וגם אותם שחטו באיטיות, לעומת זמננו שהשחיטה תעשייתית, היד מתעייפת וכוח ההרגש פוחת והולך. ועל כן בימינו אין די בבדיקת הסכין ע"י השוחט עצמו, ואפילו לא בבדיקת שני שוחטים שהבודקים האחד לרענו, מפני שכאמור לעיל '''שניהם''' לא מרגישים כראוי ואין אפוטרופוס לזה - אלא יש להעמיד על המשמר בודק סכינים, וצריך להקפיד שגם הוא ינוח.
-וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין ע"י שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}.
 ==תקנת הסכינים המלוטשים==
@@ שורה 30: / שורה 10: @@
 את טעם התקנה כותב אדמו"ר הזקן עצמו בתשובה למתנגדים בווילנא{{הערה|שו"ת סי' ז'.}}, ועניינו בקצרה שסכין שאינה מלוטשת קשה לעשותה חלקה וגם חדה, ולמרות שהדבר אפשרי בכל זאת אינו בכוחו של כל אחד, וגם כדי להשחיז כן הסכין נצרך שהות מרובה ואין כל העתים שוות להשוחט. מה שאין כן במלוטשים קל הדבר להאומנים בלי שהות מרובה כלל.
-אמנם אדמו"ר הזקן לא מסביר במכתב זה '''מהי''' סכין מלוטשת וכיצד משחיזים אותה, אך הדבר עבר בין השוחטים בקבלה מדור לדור, ונכתב ע"י הרב שלום בער לוין (שקיבל זאת מהרב דובער יוניק, וכבר נדפס בכמה וכמה מקומות({{הערה|יגדיל תורה נ"י יט סימן פ', במהדורה החדשה של שוע"ר ועוד.}}
+אמנם אדמו"ר הזקן לא מסביר במכתב זה '''מהי''' סכין מלוטשת וכיצד משחיזים אותה, אך הדבר עבר בין השוחטים בקבלה מדור לדור, ונכתב ע"י הרב שלום בער לוין (שקיבל זאת מהרב דובער יוניק, וכבר נדפס בכמה וכמה מקומות){{הערה|יגדיל תורה נ"י יט סימן פ', במהדורה החדשה של שוע"ר ועוד.}}
 ===מהו סכין מלוטש===
-בציורים הבאים מודגם ההבדל בין סכין מלוטש לסכין רגיל. הציורים הם חתך פרופיל הסכין (היינו, כאילו חתכו את הסכין ומסתכלים על עובי המתכת במקום החתך).
+[[קובץ:צורות_פרופיל_הסכין.jpg|שמאל|ממוזער]]
+בציורים כאן משמאל מודגם ההבדל בין סכין מלוטש לשאינו מלוטש (הסכין הרגיל, בו היו שוחטים לפני תקנת אדמו"ר הזקן). הציורים הם חתך פרופיל הסכין (היינו, כאילו חתכו את הסכין ומסתכלים על עובי המתכת במקום החתך).
 '''ציור א'''' הוא של סכין שאינו מלוטש לפני שהושחז.
 '''ציור ב'''' הוא של סכין שאינו מלוטש אחרי השחזה בזוית חדה. השחזה כזו אמנם תביא לחדות גדולה, אבל קשה מאד להגיע להחלקת פי הסכין, חוד הסכין בדרך כלל מסכסך באצבע, וקרוב מאד שתהיה בו פגימה.
 '''ציור ג'''' הוא של סכין שאינו מלוטש שהושחז בזוית חדה ע"י מי שאינו אומן. מכיון ששטח ההשחזה גדול כמעט בהכרח שיד המשחיז תזוז והסכין יצא מעוגל ויפגם חודו.
@@ שורה 66: / שורה 48: @@
 ועד שכיום בדורינו לא ניתן למצוא כלל סכין שאינו מלוטש בין השוחטים כולם, והכל גמרו וקבלו עליהם הקפדה זו של רבינו הזקן{{הערה|וראה עוד בספר הלכות שחיטה עם ביאורי הלכות עמ' רנ.}}.
-==ראה גם==
+==ראו גם==
 * [[שחיטה]]
+== לקריאה נוספת ==
+* "ואת והב בסופה" - על השחיטה ותקנת הסכינים המלוטשות - בני היכלא גיליון 2 - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ה]] מתוך סדרתו של הרב [[הלל אניקסטר]] בנושא פולמוסים בעיתון [[בני היכלא (כתב עת)|בני היכלא]].
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]