תומכי תמימים קורסק: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת תומכי תמימים קורסק''' | '''ישיבת תומכי תמימים קורסק''' פעלה [[קורסק|בעיר]] משנת [[תרצ"ג]] עד שנת [[תרצ"ט]]. | ||
בהתחלה פעלה כ[[ישיבה גדולה]] ומשנת [[תרצ"ז]] גם כ[[ישיבה קטנה]]. | |||
את הישיבה ייסד הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | |||
== מחלקה לבחורים מבוגרים == | == מחלקה לבחורים מבוגרים == | ||
הישיבה הוקמה בשנת [[תרצ"ג]] כ[[ישיבה גדולה]], במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ"ה]], אז נפתחה ב[[תומכי תמימים ווראניז'|ווראניז']] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין]], [[שאול שטיינבק]]. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק. | |||
במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ"ה]], אז נפתחה ב[[תומכי תמימים ווראניז'|ווראניז']] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין]], [[שאול שטיינבק]]. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק. | |||
הישיבה הייתה במצב רוחני מעולה, בעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר ל{{ה|רבי הריי"צ}} [[הת']] [[שמעון שטיינבאק]] בשם תלמידי הישיבה: {{ציטוטון|כפי שפה עובדים ו' פועלים [{{=}}תלמידים] עבודת הקודש [{{=}}[[לימוד תורה|לימוד התורה]]], בסדר נכון כמקודם, ח' שעות [[נגלה]] וד' שעות [[דא"ח]], כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה' ירחם, וע"כ [{{=}}ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [{{=}}כסף למחיה]}}. | הישיבה הייתה במצב רוחני מעולה, בעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר ל{{ה|רבי הריי"צ}} [[הת']] [[שמעון שטיינבאק]] בשם תלמידי הישיבה: {{ציטוטון|כפי שפה עובדים ו' פועלים [{{=}}תלמידים] עבודת הקודש [{{=}}[[לימוד תורה|לימוד התורה]]], בסדר נכון כמקודם, ח' שעות [[נגלה]] וד' שעות [[דא"ח]], כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה' ירחם, וע"כ [{{=}}ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [{{=}}כסף למחיה]}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== מחלקה לבחורים צעירים == | == מחלקה לבחורים צעירים == | ||
בשנת [[ | בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני 12-15. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד [[הת']] [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, ב[[חסידות]], ב[[נגלה]] וב[[שולחן ערוך]], ותוך כדי למדו בינם לבין עצמם לימודי [[הסמכה לרבנות]]. | ||
כעבור שנה חלה | כעבור שנה חלה ר' מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר' שמעון שטילרמן, ובשנת [[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי. | ||
מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד. | מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד. | ||
== התנכלות השלטונות == | == התנכלות השלטונות == | ||
עד סוף שנת [[תרצ"ט]] למדו התלמידים ב[[בית הכנסת]] של העיר, ואז התגלה שה[[קג"ב]] בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה | עד סוף שנת [[תרצ"ט]] למדו התלמידים ב[[בית הכנסת]] של העיר, ואז התגלה שה[[קג"ב]] בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה הייתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית. | ||
אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה ר' [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר' [[בערל זלדין]], ר' [[ברוך שיפרין]], ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות. | אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה ר' [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר' [[בערל זלדין]], ר' [[ברוך שיפרין]], ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות ב[[מוסקבה]] ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר. | לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות ב[[מוסקבה]] ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר. | ||
הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש [[מנחם אב]] [[ת"ש]]. | הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש [[מנחם אב]] [[ת"ש]]{{הערה|וראה ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו.}}. | ||
== תלמידי הישיבה == | == תלמידי הישיבה == | ||
בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה ה[[תמימים]]: [[בנציון קצנלסון]] | בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה ה[[תמימים]]: | ||
* [[בנציון קצנלסון]]. | |||
* [[שאול שטיינבאק]]. | |||
* [[יוסף וילנקין]]. | |||
* [[שלום וילנקין]]. | |||
במשך הזמן נוספו אליהם בחורים נוספים שלמדו ב[[תומכי תמימים קייב|קייב]] ועברו עם סגירתה של הישיבה שם, ביניהם: | |||
* [[יעקב דובער גולדשמיד]]. | |||
* [[אלימלך קפלן]]. | |||
* [[מיכאל טייטלבוים]]. | |||
* [[מיכל רפפורט]]. | |||
* [[שמעון שטילרמן]]. | |||
בחורים נוספים שלמדו במשך השנים: | בחורים נוספים שלמדו במשך השנים: | ||
[[מרדכי לוין]] | * [[מרדכי לוין]]. | ||
* [[שלום בער פרידמן (שמי"ר)|שלום בער פרידמן]]. | |||
* [[ישעיה גופין]]. | |||
* [[שניאור זלמן לוין]]. | |||
* [[הירשל סלווין]]. | |||
* [[רפאל וילשנסקי]]. | |||
* [[חיים בער וילשנסקי]]. | |||
* [[יהושע רסקין]]. | |||
* [[שלום דוב בער פבזנר]]. | |||
* [[הערשיל צייטלין]]. | |||
* [[יצחק גנזבורג]]. | |||
* [[שניאור זלמן קצנלנבויגן]]. | |||
* [[שלום בער מנקין]]. | |||
* [[אברהם לוין]]. | |||
* [[משה לוין]]. | |||
* [[שלום מענדל קלמנסון]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*שניאור ברגר, '''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]] | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]] | ||