חסידות חב"ד - קאפוסט – הבדלי גרסאות

לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות]]. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.

למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות{{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניאורסון|הרב"ש]] לא נהג באדמו"רות.}} ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה מהרי"ל, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו [[אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.

בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].

נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח]] ב[[בברויסק]].

השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין [[כולל חב"ד המיוחד]].

*רבי [[חיים אליעזר ביחובסקי]]

*ר' [[חיים מאיר הילמן]] - מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]].

*הרב [[דובער אפרת]]. רב קהילת חב"ד [[חברון]].

* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf כתבה של וועד חיילי בית דוד]