אברהם מרדכי אלתר – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אמרי אמת.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אמרי אמת.jpg|שמאל|ממוזער|האדמו"ר מגור]] | ||
רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' ([[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"ח]]) היה השלישי באדמו"רי [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]]. | רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' ([[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"ח]]) היה השלישי באדמו"רי [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. | בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. | ||
הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -כ"ח | |||
והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18 | |||
הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}}. | הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}}. | ||
בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית | |||
אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים). | אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים). | ||
| שורה 19: | שורה 24: | ||
== ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == | == ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == | ||
אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ"ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}. | אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ"ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}. | ||
הרב חנניה יוסף | הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי [[יצחק פלקסר]] זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב). | ||
אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 | אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראו בהרחבה בחב"ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.}}. | ||
בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ז'].}}. | בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ז'].}}. | ||
בשנת [[תש"ז]] כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ג עמ' תלז.}}. | בשנת [[תש"ז]] כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ג עמ' תלז.}}. | ||
== עם הרבי == | ==עם הרבי== | ||
בשנת [[תרצ"ה]] נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]}}. | בשנת [[תרצ"ה]] נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]}}. | ||
| שורה 38: | שורה 42: | ||
את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי [[ישראל אלתר]], הבית ישראל. | את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי [[ישראל אלתר]], הבית ישראל. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''פעולותיו של הרבי הריי"צ להצלחת מסע ההצלה של אדמו"רי חסידות גור''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1290 ע' 28-34. | *'''פעולותיו של הרבי הריי"צ להצלחת מסע ההצלה של אדמו"רי חסידות גור''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1290 ע' 28-34. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_37.html ציונות וגאולה: התכתבות מרתקת בין הרבי הריי"צ לאדמו"ר מגור]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"י]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:אלתר, אברהם מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | [[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]] | |||