פיוט בר יוחאי – הבדלי גרסאות
הבסיס ע"פ המכלול |
מיותר |
||
| (17 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = | | כותרת = פִּיוּט בַּר יוֹחָאי | ||
| תוכן = בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ: | | תוכן = בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ: | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בַּר יוֹחָאי, '''אַ'''שְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ: | בַּר יוֹחָאי, '''אַ'''שְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ: | ||
}} | }} | ||
'''בַּר יוֹחָאי''' הוא פיוט העוסק ב[[תנאים|תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הפיוט נכתב על ידי הרב המקובל [[שמעון | '''בַּר יוֹחָאי''' הוא פיוט העוסק ב[[תנאים|תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הפיוט נכתב על ידי הרב המקובל [[שמעון לביא]], שהותיר את חותמו בשיר כשבכל בית, למעט הראשון והאחרון - לאחר המילים "בר יוחאי", מופיעה אחת מאותיות שמו לפי הסדר. | ||
הפיוט מפליא במעלתו של רבי שמעון בר יוחאי, מילותיו גבוהות וטמונים בו סודות ורזי עולם, אך יחד עם זאת הפיוט מוכר ונפוץ בכל קהילות ישראל. | הפיוט מפליא במעלתו של רבי שמעון בר יוחאי, מילותיו גבוהות וטמונים בו סודות ורזי עולם, אך יחד עם זאת הפיוט מוכר ונפוץ בכל קהילות ישראל. | ||
המנהג לשוררו יחד עם 6 הפיוטים הנוספים; אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]], פיוט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם, [[פיוט פעם אחת היה צדיק (ניגוני רשב"י)|פִּיוּט "פַּעַם אַחַתּ הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ"]], ו[[ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], והפיוט 'מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה'. | |||
ראשית פירסומו ע"י תלמידי האר"י בצפת, ששילבוהו בסדר קבלת השבת, ונדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"א בראש הספר 'אמרי בינה' לרבי יששכר בער מקרעמניץ. | |||
בפיוט עשרה בתים (מלבד הפזמון החוזר), המקביל ל[[עשר הספירות]]{{הערה|ראו ביאור הפיוט בהוספות לסידור תהלת ה' הוצאת 'שי למורא'.}}. | |||
הפיוט תורגם לשפות שונות. | |||
== זמני אמירתו == | == זמני אמירתו == | ||
| שורה 45: | שורה 53: | ||
בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לניגון (בלתי מוגה): | בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לניגון (בלתי מוגה): | ||
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – | {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי . . אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}. | ||
{{תבנית:ל"ג בעומר}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | |||
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | |||
[[קטגוריה:פיוטים]] | |||