פתיחת הארון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סליחות ערב ראש השנה תשנ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות ב-[[770]]. ערב ראש השנה תשנ"ב]] | |||
מנהג '''פתיחת [[ארון קודש|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות. | מנהג '''פתיחת [[ארון קודש|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==הלכות ומנהגים== | ==הלכות ומנהגים== | ||
[[קובץ:פתיחת הארון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות בבית הכנסת [[מארינה רושצ'ה]], מוסקבה תשע"ט]] | |||
===בתעניות ובימי הסליחות=== | ===בתעניות ובימי הסליחות=== | ||
בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'[[סליחות]]', וכן לאמירת תפילת [[אבינו מלכנו]]. | בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'[[סליחות]]', וכן לאמירת תפילת [[אבינו מלכנו]]. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת. | בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת. | ||
באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר | באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר עד להחזרת הספר לארון הקודש){{הערה|משנ"ב סי' קל"ד ס"ק י"ג, פסק"ת שם, פתחי שערים על שערי אפרים שער י' ס"א.}}. | ||
===בעת החזרת הספר תורה=== | ===בעת החזרת הספר תורה=== | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
==סגולות== | ==סגולות== | ||
בספר 'מורה באצב"ע' של ה[[חיד"א]] מובאת הסגולה שבחודש התשיעי | בספר 'מורה באצב"ע' של ה[[חיד"א]] מובאת הסגולה שבחודש התשיעי ל[[הריון]] יש להשתדל לפתוח את ארון הקודש, והוסיף שיש למנהג זה סמך על דרך הסוד. | ||
על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון{{מקור}}. | על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון{{מקור}}. | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
בספר "לשמע אוזן" מובא שבמוצאי [[יום הכיפורים]] [[תרפ"ח]], אמר הרבי הריי"צ: אמר לי אבי (= הרבי הרש"ב): ע"י שני דברים ממשיכים גשמיות על השנה כולה, ע"י אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביוהכ"פ אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, וע"י עריכת הסעודה במוצאי יוהכ"פ בהתרחבות".{{הערה| לשמע אוזן, (מהדורת אידיש), עמ' 145.}}. | בספר "לשמע אוזן" מובא שבמוצאי [[יום הכיפורים]] [[תרפ"ח]], אמר הרבי הריי"צ: אמר לי אבי (= הרבי הרש"ב): ע"י שני דברים ממשיכים גשמיות על השנה כולה, ע"י אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביוהכ"פ אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, וע"י עריכת הסעודה במוצאי יוהכ"פ בהתרחבות".{{הערה| לשמע אוזן, (מהדורת אידיש), עמ' 145.}}. | ||
בקהילות רבות מזמור | בקהילות רבות מזמור התהלים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'. | ||
בקהילות [[מרוקו]] מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו. | בקהילות [[מרוקו]] מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו. | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"{{הערה|ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"{{הערה|ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.}}. | ||
הרבי ביאר שהוצאת ספר תורה היא נתינת כח לכללות עבודת ה'. שהיא כמו נסיעת הארון שאז "ויאמר משה" בחינת משה שישנו בכל יהודי ממשיך ומגלה ופועל "קומה ה'" הוספה בכל ענייני קדושה, [[עשה טוב]]. וכן העניין של "יפוצו אויבך וינוסו משנאיך", ביטול ושלילת כל העניינים הבלתי-רצויים, [[סור מרע]]{{הערה|ובפרט בהזדמנויות שמוציאים שלושה ספרי תורה - [[חזקה]] בנתינת כח על כללות העבודה. [[דבר מלכות ויקרא|שיחת ש"פ ויקרא תנש"א]].}}. | |||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
| שורה 75: | שורה 78: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''הגבהת, גלילת, והחזרת ספר תורה''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג | *'''הגבהת, גלילת, והחזרת ספר תורה''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג | ||
*'''סגולות פתיחת הארון''', גליון המבשר תורני ערב שבת פרשת חוקת תשפ"ד | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*גדליה אבערלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view טלטול ספר תורה למנין שעובר לדירה אחרת לשבת אחת]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 33 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | |||