אברהם יהושע העשיל מאפטא – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ קישורים פנימיים |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]] | ||
[[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|ציונו]] | ||
הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק"ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב]] ב[[אפטא]]. | הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק"ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב (אמורא)|רב]] ב[[אפטא]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תק"ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. | נולד בשנת [[תק"ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב (תואר)|רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. | ||
ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת"{{הערה|לבוב [[תרי"א]].}} ו"אוהב ישראל"{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ"ה]].}} שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". | ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת"{{הערה|לבוב [[תרי"א]].}} ו"אוהב ישראל"{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ"ה]].}} שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב"ד]]. | למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב"ד]]. | ||
הרבי אמר אודות ה"אוהב ישראל" מאפטא: "בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב"ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה"ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה"ק וכו' ר' לוי יצחק | הרבי אמר אודות ה"אוהב ישראל" מאפטא: "בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב"ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה"ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה"ק וכו' ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, ועוד, אך מהנ"ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו"ר הזקן"{{הערה|המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז.}}. | ||
כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.}}. | כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.}}. | ||