אברהם יעקב פרידמן (השלישי) – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הקודם מסדיגורה|אחר=פירוש אחר|ראו=[[אברהם יעקב פרידמן]]}}

|תמונה=[[קובץ:סדיגורא 2.jpg|שמאל|250px|]]

 

הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום [[ה' באלול]] שנת [[תרפ"ח]] בווינה לרבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (ה"כנסת מרדכי") שהיה ה[[אדמו"ר]] בסדיגורא, חבר ב[[מועצת גדולי התורה]], נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]], ידיד [[חסידות חב"ד]] ומצאצאי רבי [[ישראל מרוז'ין]].

הרב פרידמן השאיר אחריו בן יחיד האדמו"ר רבי [[ישראל משה פרידמן]] האבירי ים

בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל הרבי. הראשונה הייתה ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], בה שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת [[אדמו"ר הריי"צ]] עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן והאיסור על פי [[שולחן ערוך]] למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר{{הערה|נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של [[הבעל שם טוב]] ש"[[מלאך]] מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. ריבוי מקרי החבלה בארץ הקודש בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את ארץ ישראל לשני חלקים. שלילת ההגדרה של "[[אתחלתא דגאולה]]" לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב [[המגיד ממזריטש]] ומרבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרחבת הענינים ראה בספר "בצל החכמה"}}. הפעם השניה שנכנס ליחידות הייתה באור ליום [[ט"ו בטבת]] [[תשמ"ד]]. [[יחידות]] נמשכה כשעה וחצי בו דיברו על הקשר בין [[אדמו"ר הריי"צ]] לאביו, הרבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] ועל מעלת [[מבצע תפילין]] ושלילת הטענות המתנגדות למבצע{{הערה|נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ביאור [[אדמו"ר הזקן]] למאמר רז"ל "[[מחשבה]] טובה [[הקב"ה]] מצרפה למעשה". ביאור התפילה "משרתיו שואלים זה לזה". ביאורים בפירוש [[רש"י]] על הפסוק "איש כברכתו ברך אותם", בדברי חז"ל במכילתא "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", במאחז"ל "כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני", ובדברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה כו'". בענין מצבם של יהודי [[רוסיה]] וה[[מסירות נפש]] שלהם על קיום התורה ומצוות, סיפר הרבי כי קיבל משם שאלה הלכתית מיהודי השומר [[שבת]] ב[[מסירות נפש]], אך מטרידה אותו השאלה, שהיות שיש יהודים שרואים שהוא הולך למקום עבודתו בשבת, והם אינם יודעים שהוא אינו עושה שם מאומה, אם כן האם מותר לו לקדש על [[יין]] שהרי לעיני הרואים הוא נחשב כמחלל שבת. כמו כן הוזכר אז הסיפור מהנודע ביהודה אודות הסייעתא דשמיא לפסק הלכה של מורה הוראה. דרך החסידות אינה בתעניות וסיגופים. ש[[הקב"ה]] יתן ליהודים נסיון של עשירות. ביאור החסידות על הפסוק "והוא יכלכלך". עידוד להוצאת קבצים תורנים על ידי תלמידי הישיבות והכוללים, בהקשר לכך התבטא הרבי: "אחת בשנה" טוב עבור יום הכיפורים, אבל קובץ תורני צריך להוציא אחת לחדשיים או שלושה.}}.

[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]])]]