חצוצרות המקדש – הבדלי גרסאות
מ removed Category:תשמישי קדושה using HotCat |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==פרטי הדינים== | ==פרטי הדינים== | ||
=== מבנה החצוצרה === | === מבנה החצוצרה === | ||
[[ | [[קובץ:חצוצרות -תקופת בר כוכבא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תמונת שתי חצוצרות במטבע של כסף מתקופת [[בר כוכבא]]]] | ||
התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מ[[כסף (יסוד)|כסף טהור]] ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. יש שמסיקים מכך שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה{{הערה|מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות | התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מ[[כסף (יסוד)|כסף טהור]] ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. יש שמסיקים מכך שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה{{הערה|מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס}}. אולם לעת התקיעה של [[הקהל (מצווה)|שנת הקהל]], היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.{{הערה|1=תוספתא, סוטה ז ח}} | ||
=== מספר החצוצרות === | === מספר החצוצרות === | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
אולם במצוות התקיעה לדורות ישנן שני תפקידים עיקריים המתוארים בפסוק וביניהם ישנו פסוק המבדיל העוסק בכוהנים התוקעים ({{הערה|ספר במדבר פרק י, פסוק ח}}): | אולם במצוות התקיעה לדורות ישנן שני תפקידים עיקריים המתוארים בפסוק וביניהם ישנו פסוק המבדיל העוסק בכוהנים התוקעים ({{הערה|ספר במדבר פרק י, פסוק ח}}): | ||
*תרועה בעת צרה, ביום תענית או במלחמה. {{הערה|ספר במדבר במדבר פרק י פסוק ז}} | *תרועה בעת צרה, ביום תענית או במלחמה.{{הערה|ספר במדבר במדבר פרק י פסוק ז}} | ||
*תקיעות ותרועות בעבודת המקדש, שמטרתן לשמש זיכרון לפני ה'.{{הערה| ספר במדבר פרק י פסוק ט}} והם ב: | *תקיעות ותרועות בעבודת המקדש, שמטרתן לשמש זיכרון לפני ה'.{{הערה|ספר במדבר פרק י פסוק ט}} והם ב: | ||
#ימי שמחה, מועדים וראשי חודשים. | #ימי שמחה, מועדים וראשי חודשים. | ||
#ליווי להקרבת קרבנות בבית המקדש. | #ליווי להקרבת קרבנות בבית המקדש. | ||
===אירועים | ===אירועים חד פעמיים=== | ||
בתנ"ך נמצאו מקרים נוספים שבהם תקעו והריעו בחצוצרות: | בתנ"ך נמצאו מקרים נוספים שבהם תקעו והריעו בחצוצרות: | ||
* בעת העלאת ארון ברית ה' למקומו בירושלים {{הערה| ספר דברי הימים א פרק טו פסוקים כד -כח}} | * בעת העלאת ארון ברית ה' למקומו בירושלים{{הערה|ספר דברי הימים א פרק טו פסוקים כד -כח}} | ||
* בעת [[חנוכת המזבח]] {{הערה|ספר דברי הימים ב פרק כט פסוק כז}} | * בעת [[חנוכת המזבח]]{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק כט פסוק כז}} | ||
* בעת חנוכת הבית {{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ה פסוק יג}}; {{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ז פסוק ו}} | * בעת חנוכת הבית{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ה פסוק יג}};{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ז פסוק ו}} | ||
* בעת יסוד היכל ה' {{הערה|עזרא פרק ג פסוק י}} | * בעת יסוד היכל ה'{{הערה|עזרא פרק ג פסוק י}}{{הבהרה|מה ההבדל בין זה לחנוכת הבית?}} | ||
* בעת חנוכת חומת ירושלים {{הערה|נחמיה פרק יב פסוק לה}} | * בעת חנוכת חומת ירושלים{{הערה|נחמיה פרק יב פסוק לה}} | ||
* בעת משיחת המלכים {{הערה|מלכים בפרק יא פסוקים יב-יד}}; {{הערה|דברי הימים ב פרק כג פסוק יג}} | * בעת משיחת המלכים{{הערה|מלכים בפרק יא פסוקים יב-יד}};{{הערה|דברי הימים ב פרק כג פסוק יג}} | ||
===התקיעות בבית המקדש === | ===התקיעות בבית המקדש === | ||
כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות | כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בעת הקרבת תמיד של בין הערביים, וזאת כהוראת ה[[משנה]], שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה{{הערה|משנה סוכה ה, ה.}}. היו ימים במקדש שתקעו שלושים ושש תקיעות, הם כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן מוסף, היינו ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים, ושש תקיעות של ערב שבת להבטיח את העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול. בערב שבת שבמהלך [[חג הסוכות]] תקעו ארבעים ושמונה תקיעות ובהם נכללו התקיעות שבכל יום, של קרבן מוסף, של [[ניסוך המים]] ועוד. | ||
בהלכות מצוות שופר של [[ראש השנה]] כותב [[הרמב"ם]]: {{ציטוט|תוכן="במקדש, היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד, ושתי חצוצרות מן הצדדין--השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עימו בחצוצרות, משום שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" ( | בהלכות מצוות שופר של [[ראש השנה]] כותב [[הרמב"ם]]: | ||
{{ציטוט|תוכן="במקדש, היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד, ושתי חצוצרות מן הצדדין--השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עימו בחצוצרות, משום שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" (תהלים צח, ו). אבל בשאר מקומות, אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד."|מקור='''משנה תורה לרמב"ם''', ספר זמנים, הלכות שופר פרק א', הלכה ב'.}} | |||
==ייצוג החצוצרות== | ==ייצוג החצוצרות== | ||
עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם ב[[שער טיטוס]] ברומא{{הערה|שם=נעמה|נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"}}. על פי התבליט שעל [[שער טיטוס]], שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף. | עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם ב[[שער טיטוס]] ברומא{{הערה|שם=נעמה|נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"}}. על פי התבליט שעל [[שער טיטוס]], שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף. חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות [[בר כוכבא]], שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות{{הערה|שם=נעמה}}. | ||
== ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[שופר]] | *[[שופר]] | ||
*[[בית התקיעה]] | *[[בית התקיעה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2228403 החצוצרות של משה רבינו ושל בית המקדש]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] | ||