אור שבעת הימים – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.
'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם ואחרי החטא נגנז לצדיקים לעתיד לבוא (ונקרא "אור הגנוז"{{הערה|בראשית חלק ראשון דף קעד.}}).


==מקורו בחז"ל==
==מקורו בחז"ל==
אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.
אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.


יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.
במקום אחד במדרש {{הערה|בראשית רבה פי"א ב.}} משמע שאור זה שימש כל השבוע עד צאת השבת, אבל במקומות אחרים{{הערה|חגיגה יב ע"א. ב"ר פ"ג ו.‎‎}} נאמר שנגנז כבר ב[[יום רביעי|יום הרביעי]] (לפני שנתלו המאורות), ובזוהר{{הערה|ח"ב קמח סע"ב.}} ששימש רק ביום הראשון בלבד{{הערה|ולפי שתי הדיעות האחרונות צריך לומר דמה שכתוב שם ש"אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו" אין הכוונה לאדם הראשון (שעוד לא נברא), אלא באופן ד"לו יצוייר" שהיה אדם רואה בו היה רואה כך. - הערת הרבי בלקו"ש ח"י עמ' 8.}}.
 
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.
במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.


והביאור בזה מאחר "ש[[ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד]]" הנה כשם שאצל [[הקב"ה]] היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא. לכן רק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.
והביאור בזה מאחר "ש[[ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד]]" הנה כשם שאצל [[הקב"ה]] היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא. לכן רק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.
===ענינו===
===ענינו===
האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.
האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.


שורה 22: שורה 23:
אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי [[אדם הראשון]] היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.
אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי [[אדם הראשון]] היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.


על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" [[אותיות]] " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.
על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" [[אותיות (דבר ה')|אותיות]] " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.


ולכן גם המאמר האלקי יהי אור - כמו שאר המאמרות - הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל.
ולכן גם המאמר האלקי יהי אור - כמו שאר המאמרות - הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל.
שורה 31: שורה 32:


ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.
ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.
==ראה גם==
[[ראש#בעולמות (באלוקות)|אור קדמון]]
[[צחצחות]]


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==
שורה 36: שורה 42:
*[[לקו"ש]] חלק ב' 444 חלק ד' 1138, ח"י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ"א, [[ספר המאמרים (מהר"ש)]] [[תרכ"ו]] [[ד"ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו.
*[[לקו"ש]] חלק ב' 444 חלק ד' 1138, ח"י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ"א, [[ספר המאמרים (מהר"ש)]] [[תרכ"ו]] [[ד"ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו.


{{אור}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
{{הערות שוליים}}