כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – הבדלי גרסאות
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, יראה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]]. | כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, יראה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]]. | ||
==התפשטות המנהג== | |||
לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]].{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}} | לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]].{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}} | ||
כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל. | כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}. | באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}. | ||
==מקורות המנהג== | |||
בכללות ניתן לחלק את המנהג לשני חלקים: א) '''כתיבה לרבי''' - כלומר הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות ובקשת ברכה, ב) '''קבלת מענה מהרבי''' - ההתייחסות לתשובה במקום שנפתח כתשובה מהרבי. | בכללות ניתן לחלק את המנהג לשני חלקים: א) '''כתיבה לרבי''' - כלומר הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות ובקשת ברכה, ב) '''קבלת מענה מהרבי''' - ההתייחסות לתשובה במקום שנפתח כתשובה מהרבי. | ||
חסידים מביאים מקורות שונים, בהם ניתן לראות אפשרות של שימוש בספרי הרבי כדי לכתוב לו, וכן שימוש בספרים כדי לקבל מענה: | חסידים מביאים מקורות שונים, בהם ניתן לראות אפשרות של שימוש בספרי הרבי כדי לכתוב לו, וכן שימוש בספרים כדי לקבל מענה: | ||
===כתיבה לרבי באמצעות הספר=== | |||
לגבי הכנסת [[פדיון נפש]], כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו: | לגבי הכנסת [[פדיון נפש]], כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}} | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
כמו כן, לגבי מקרה בו זקוקים לברכה, נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'{{הערה|[[לשמע אוזן]].}}. | כמו כן, לגבי מקרה בו זקוקים לברכה, נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'{{הערה|[[לשמע אוזן]].}}. | ||
===קבלת תשובה באמצעות הספר=== | |||
מובא בפוסקים{{הערה|שו"ת חיים שאל (להחיד"א) ח"ב ס' ל"ח, מ"א. ועוד (נסמנו ב"שערי ישיבה" ח"ד (צפת, תשס"א) ע' 617 ואילך).}} שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה. המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל: | מובא בפוסקים{{הערה|שו"ת חיים שאל (להחיד"א) ח"ב ס' ל"ח, מ"א. ועוד (נסמנו ב"שערי ישיבה" ח"ד (צפת, תשס"א) ע' 617 ואילך).}} שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה. המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}} | ||
| שורה 56: | שורה 55: | ||
==היחס למנהג== | ==היחס למנהג== | ||
===המצדדים בעד=== | |||
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]]] | [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]]] | ||
רוב גדול מחסידי חב"ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה"אגרות קודש". משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה"אגרות קודש". ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ"י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י"א ניסן תשנ"ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ"ב'] (דקה 22:30. | רוב גדול מחסידי חב"ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה"אגרות קודש". משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה"אגרות קודש". ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ"י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י"א ניסן תשנ"ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ"ב'] (דקה 22:30)}}. | ||
יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י"ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו"ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: "בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין"{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב"ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}. | יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י"ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו"ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: "בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין"{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב"ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
סיפורי ניסים רבים מתפרסמים מתוך אמונה שאלו התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב"די [[שיחת הגאולה]], ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], ומשם נלקטו בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך - דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'. | סיפורי ניסים רבים מתפרסמים מתוך אמונה שאלו התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב"די [[שיחת הגאולה]], ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], ומשם נלקטו בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך - דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'. | ||
===המסתייגים=== | |||
עם זאת, ישנם חסידים המבקרים הנהגה זו וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת, ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. כחיזוק לטענה זו מצטטים מכתב של הרבי מהתקופה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות: | עם זאת, ישנם חסידים המבקרים הנהגה זו וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת, ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. כחיזוק לטענה זו מצטטים מכתב של הרבי מהתקופה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שמקשה הלא אי אפשר עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן [= ימצא הרבי דרך כיצד לענות לו]|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שמקשה הלא אי אפשר עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן [= ימצא הרבי דרך כיצד לענות לו]|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}} | ||
| שורה 74: | שורה 75: | ||
*[[כתיבה לרבי]] | *[[כתיבה לרבי]] | ||
*[[מרכז אגרות קודש]] | *[[מרכז אגרות קודש]] | ||
*[[ידידים מבינים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 88: | שורה 90: | ||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}} | * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}} | ||
* '''[https://www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/הרבי-חי-אגרות-קודש-מותר-או-אסור/ הרב שמואל אליהו: אין בזה איסור חס ושלום]''' | * '''[https://www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/הרבי-חי-אגרות-קודש-מותר-או-אסור/ הרב שמואל אליהו: אין בזה איסור חס ושלום]''' | ||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}} | * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||