חיים יהודה לייב ליטווין – הבדלי גרסאות

עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין, ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]]. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את ה[[ש"ס]].  
נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין, ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]]. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את ה[[ש"ס]].  


בשנת [[תרי"ד]] התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, התפרסם בגאונתו וכונה {{מונחון|"דער סאסניצער עילוי"|ה"עילוי מסאָסניץ"}}{{דרושה הבהרה|מי התפרסם בגאנותו, הגביר השווער או ר' חיים יהודה לייב?}}.
בשנת [[תרי"ד]] התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה {{מונחון|"דער סאסניצער עילוי"|העילוי מסאָסניץ}}.


באותה תקופה היה מה"[[יושבים]]" אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך ה[[חסידות]], ועבר מסוסניצה ל[[מינסק]]{{הערה|יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.}}.
באותה תקופה היה מה"[[יושבים]]" אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך ה[[חסידות]], ועבר מסוסניצה ל[[מינסק]]{{הערה|יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.}}.


ב[[מינסק]] החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזה משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.}}.
ב[[מינסק]] החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזבה משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.}}.


לאחר שעזב את [[מינסק]], החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]]. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב [[יוסף שאול נתנזון]], אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם ל[[ראש הישיבה]] במקום.
לאחר שעזב את [[מינסק]], החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]]. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב [[יוסף שאול נתנזון]], אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם ל[[ראש הישיבה]] במקום.
שורה 26: שורה 26:


הרב ליטווין נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]].
הרב ליטווין נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]].
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה||שערי דעה (מהדורה חדשה)|173836|בראש הספר: [[יהושע מונדשיין]], "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב}}
* {{אוצר החכמה||שערי דעה (מהדורה חדשה)|173836|בראש הספר: [[יהושע מונדשיין]], "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליטווין, חיים יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ר]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בסמרגון]]