כתר ארם צובא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''כתר ארם צובא''' הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ"ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.
-הספר נכתב בטבריה לפני כ-1100 שנה, ונדד לאורך השנים בין מקומות שונים עד שהגיע לסוריה לידי קהילת 'ארם צובא' שבחלב, והם אלו שנתנו לו את השם 'כתר ארם צובא'.
+הספר נכתב בטבריה לפני כ-1100 שנה, ונדד לאורך השנים בין מקומות שונים עד שהגיע ל[[סוריה]] לידי קהילת 'ארם צובא' שבחלב, והם אלו שנתנו לו את השם 'כתר ארם צובא'.
 הספר שרד ברובו פרעות שריפות ונסיונות שוד והוברח לארץ ישראל והוא מופקד כיום בארכיון הספריה הלאומית בירושלים, והוא הוכרז על ידי אונסקו כנכס תרבות עולמי.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==היסטוריה==
-ספר זה נשתמר בשלימותו עד שנעלם כשבפרעות שפרצו בחלב שבסוריה בעקבות קום המדינה שרפו הגויים את בית הכנסת בו הוא נשמר יחד עם 40 ספרי התורה שהיו בו.
+ספר זה נשתמר בשלימותו עד שנעלם כשבפרעות שפרצו בחלב שב[[סוריה]] בעקבות ההכרזה על הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת [[תש"ח]] שרפו הגויים את בית הכנסת בו הוא נשמר יחד עם 40 ספרי התורה שהיו בו.
 בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה'תש"פ, עמ' קס"ה ואילך.}}
-היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות אירנית שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר יצחק בן צבי.
+היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות איראנית שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר [[יצחק בן צבי]].
 ==חלקי הכתר החסרים==