זכות אבות – הבדלי גרסאות

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}
הזכרת '''זכות אבות''' היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.
הזכרת '''זכות אבות''' היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.


שורה 34: שורה 35:
בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.
בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.


הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].
הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].


הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.
הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.
שורה 40: שורה 41:
בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור 'זכרון זכות אבות', בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.
בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור 'זכרון זכות אבות', בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.


הרבי ציין מספר פעמים ל[[של"ה]]{{הערה|של"ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג"ה. ועייג"כ ספר שפתי ישנים להר"ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ג].}}.
הרבי ציין מספר פעמים ל[[של"ה]]{{הערה|של"ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג"ה. ועייג"כ ספר שפתי ישנים להר"ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ג].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[הזכרת שמות רבותינו נשיאינו]]
*[[ייחוס]]
*[[ייחוס]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ביהדות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]