יוסף חיים זוננפלד – הבדלי גרסאות
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
מוצאו היה ב[[עיירה]] וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם | מוצאו היה ב[[עיירה]] וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם ה[[כתב סופר]], בנו של ה[[חת"ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19. | ||
בשנת ה'[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב [[יהושע לייב דיסקין]] ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. | |||
הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] תר"פ מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו "להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים", בין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. | הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] תר"פ מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו "להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים", בין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
*הרב יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]]. | *הרב יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]]. | ||
*הרב יעקב זוננפלד - שליח הרבי בשכונת רמות ירושלים. | *הרב יעקב זוננפלד - שליח הרבי בשכונת רמות ירושלים. | ||
*הרב אלעזר גלבשטיין - ירושלים. | *הרב [[יוסף חיים גלבשטיין|חיים גלבשטיין]] - ירושלים. | ||
*הרב [[אלעזר מרדכי גלבשטיין (ירושלים)|אלעזר גלבשטיין]] - ירושלים. | |||
*מרת מרים - רעיית ר' [[אברהם זיגמן]], ירושלים. | *מרת מרים - רעיית ר' [[אברהם זיגמן]], ירושלים. | ||
*מרת רבקה - רעיית ר' [[ראובן דונין]]. | *מרת רבקה - רעיית ר' [[ראובן דונין]]. | ||
| שורה 73: | שורה 74: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]] | [[קטגוריה:משפחת זוננפלד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ט]] | |||