ושמתי כדכד שמשותיך – הבדלי גרסאות
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מקור היעוד == | == מקור היעוד == | ||
מקור היעוד בספר ישעיה | מקור היעוד בספר ישעיה: | ||
{{ציטוט|תוכן=וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְ[[אבני אקדח|אַבְנֵי אֶקְדָּח]]; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְ[[אבני חפץ|אַבְנֵי-חֵפֶץ]]|מקור=ישעיה, נד, יב}} | {{ציטוט|תוכן=וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְ[[אבני אקדח|אַבְנֵי אֶקְדָּח]]; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְ[[אבני חפץ|אַבְנֵי-חֵפֶץ]]|מקור=ישעיה, נד, יב}} | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]]. | ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]]. | ||
האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה מלמעלה למטה, והעלאה מלמטה למעלה. | האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה [[מלמעלה למטה]], והעלאה [[מלמטה למעלה]]. | ||
==== '''אבן השוהם''' ==== | |||
'''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור. | '''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור. | ||
על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף הצדיק|יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה. | על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף הצדיק|יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה. | ||
==== '''אבן הישפה''' ==== | |||
'''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש. | '''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה] ראה, כד ד}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא{{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא{{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]]. | בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה] ראה, כד ד}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא{{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא{{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]]. | ||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
[[en:And I will make your windows of kadkad stones]] | |||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | |||