אורות פשוטים – הבדלי גרסאות

שיטת ה[[רקנטי]] .<ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א</ref> ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם פשוטים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי רק על ה[[כלים]] ד[[ספירות]] וה[[אור]] שלהם הוא פשוט לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה).

ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref>  בין השיטה של ה[[רקנתי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]

כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות מצויירים]]  

הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי