זריעה (מקוואות) – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ומרת " ב־" ו" |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]] | [[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]] | ||
[[קובץ:צינור מהאוצר למקווה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צינור מהאוצר לבור הזריעה]] | [[קובץ:צינור מהאוצר למקווה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צינור מהאוצר לבור הזריעה]] | ||
בהלכות [[מקווה]], '''זריעה''' היא אחת מהדרכים בהם מכשירים [[מים שאובים]] לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים. | בהלכות [[מקווה|מקוואות]], '''זריעה''' היא אחת מהדרכים בהם מכשירים [[מים שאובים]] לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים. | ||
==המקור== | ==המקור== | ||
בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|פסחים ל"ד ב.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}. | בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|פסחים ל"ד ב.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ב[[ו' בשבט]] [[תשכ"א]] שאל ה[[שליח]] הראשי ל[[ארגנטינה]], הרה"ח הרה"ת ר' [[דובער בוימגארטען]] את הרבי: היות ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא בנה בור זריעה, שאם היה נחיצות בזה היה בטח בונה בור זריעה - אם כן למה היום כן בונים. ואולי מה שבונים היום בור זריעה הוא כדי לפייס את הגאַליציאַנער או האונגאַרישע? או שיש בזה הידור? | ב[[ו' בשבט]] [[תשכ"א]] שאל ה[[שליח]] הראשי ל[[ארגנטינה]], הרה"ח הרה"ת ר' [[דובער בוימגארטען]] את הרבי: היות ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא בנה בור זריעה, שאם היה נחיצות בזה היה בטח בונה בור זריעה - אם כן למה היום כן בונים. ואולי מה שבונים היום בור זריעה הוא כדי לפייס את הגאַליציאַנער או האונגאַרישע? או שיש בזה הידור? | ||
וז"ל הרב בוימגאַרטען בשאלתו לכ"ק אדמו"ר{{הערה|המכתב הוא מתוך תשורה לחתונת הרה"ת שלום דובער | וז"ל הרב בוימגאַרטען בשאלתו לכ"ק אדמו"ר{{הערה|המכתב הוא מתוך תשורה לחתונת הרה"ת שלום דובער ומירל דבורה לאה איידעלמאן. מובא במאמר הנ"ל}}.: {{ציטוטון|ברשימת ר' לנדא ממקוה כ"ק אדנ"ע בראסטוב אינו מזכיר כלל על אוצר לזריעה, וכן במילאנא למקוה הנעשית על ידי הרב פערלאוו, ועשהו מקוה על גבי מקוה ואוצר לזריעה אין שם, אבל שם אמרו שלא עשו אוצר לזריעה מאפס מקום לזה. והנני שואל בזה האם יש מקום להידור זה? שלפי"ד באם היה נחיצות היה בטח כ"ק אדנ"ע מצוה לעשותה, בשגם סיפר לי ר' נתן דוד רוזנבלוים: בדיוק בזמן ההוא היה בראסטאוו וראה כמה כוחות היה משקיע כ"ק אדנ"ע במקוה, זו עד שלפעמים היה ממהר לגמור תפילתו ופושט [[טלית]] ו[[תפילין]] ומטפס ויורד לתוך הבור ונותן הוראות להפועלים, וגם לפעמים מסייע קצת בהמלאכה ובטח היה עושה אוצר לזריעה אם נצרכת, והנני יודע אשר באיזהו מקומן כן עושים ואולי בשביל הגאַליציאַנער או האונגאַרישע. ואנא יורני בזה הרבי ובכל מה שכתבתי לעיל.}} | ||
כתשובה, הרבי רשם בצד הקטע 1, ומחק המילים והנני שואל בזה האם, ומתח קו תחת המילים {{ציטוטון|יש מקום להידור בזה}} ומחק הסימן שאלה. | כתשובה, הרבי רשם בצד הקטע 1, ומחק המילים והנני שואל בזה האם, ומתח קו תחת המילים {{ציטוטון|יש מקום להידור בזה}} ומחק הסימן שאלה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקווה]] | [[קטגוריה:מקווה]] | ||