9,987
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, העברת סוגריים להערות שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|כתבה, לא אנציקלופדי}} | {{עריכה|כתבה, לא אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער ההגדה]] | [[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער ההגדה]] | ||
'''[[הגדה של פסח]] עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]]. בהגדה ליקט הרבי מעשרות ספרים | '''[[הגדה של פסח]] עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]]. בהגדה ליקט הרבי מאות ביאורים מעשרות ספרים על סדר ונוסח ההגדה, בעיקר על פי נוסח [[אדמו"ר הזקן]] ופסקיו, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד. | ||
==התפתחות ההגדה== | ==התפתחות ההגדה== | ||
[[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]] | [[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]] | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא ([[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא". | |||
ההגדה הופיעה לראשונה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות{{הערה|גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב).}}. | |||
רק בשנת [[תשל"ג]] - 27 שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. בעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. | |||
שינוי בולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואחר כך בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים". | |||
מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח. | מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח. | ||
==הגדת רב לתלמיד== | ===הגדת רב לתלמיד=== | ||
ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. | ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם. | זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם. | ||
==מטרת ההגדה== | ===מטרת ההגדה=== | ||
[[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט"ו כסלו תשכ"ט, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מב)]] | [[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט"ו כסלו תשכ"ט, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מב)]] | ||
מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. | מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד. | "לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד. | ||
==מרכיבי ההגדה== | ===מרכיבי ההגדה=== | ||
כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים. | כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
==הגדת רבינו הזקן== | ==הגדת רבינו הזקן== | ||
בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. [[הרבי הריי"צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, | בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. [[הרבי הריי"צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב [[אדמו"ר הזקן]] בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים. | ||
כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות. | כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|"משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש.. בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סימן האריז"ל, מ"ח ועוד..".}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה.." אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה. | ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|"משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש.. בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סימן האריז"ל, מ"ח ועוד..".}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה.." אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה. | ||
זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה| | זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראו לדוגמה עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סימן הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]".}}. | ||
=='לקוטי מנהגים'== | =='לקוטי מנהגים'== | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד. | אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד. | ||
הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב"דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.}} ואם בביאור. הנה | הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב"דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.}} ואם בביאור. הנה דוגמה אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא{{הערה|ברכות ה, ב.}}: "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת... | ||
==על ההגדה== | ===על ההגדה=== | ||
הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263}}.". | הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263}}.". | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
==הוצאות נוספות== | ==הוצאות נוספות== | ||
* | *הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ"ב). | ||
* | * הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ"מ והציונים על הדף. קה"ת, תשס"ז. | ||
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים''' - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, [[ועד להפצת שיחות]]. | *'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים''' - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, [[ועד להפצת שיחות]]. | ||
*'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]] | *'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]] | ||
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם | *'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם | ||
*הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ח. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[נחמן לרנר]], '''כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי''', גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע"ח] (2 חלקים) | *הרב [[נחמן לרנר]], '''כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי''', גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע"ח] (2 חלקים) | ||
*הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], '''הגדה של פסח - דברי מנחם''', בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א | *הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], '''הגדה של פסח - דברי מנחם''', בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א | ||
*'''ביאורים נפלאים מהגדת הרבי''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א | *'''ביאורים נפלאים מהגדת הרבי''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א | ||
*'''כללי ההגדה 'לשיטתיה'''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 37 | |||
*[https://chabad.info/beis-medrash/141803/ מתנת תות"ל נתניה לי"א ניסן: "הגדת מלך"{{PDF}}{{אינפו}}] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה (תש"ו)]''' | * '''[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש"ו)]''' {{PDF}} | ||
*[https://chabadlibrary.org/books/6400000000 טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] - {{ספרייה}}. | |||
*[https://chabadlibrary.org/books/ | |||
* מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב' עמ' רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב' עמ' רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט"ו, עמ' ל"ט] {{ספרייה}} | * מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב' עמ' רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב' עמ' רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט"ו, עמ' ל"ט] {{ספרייה}} | ||
* מכתב הרבי | * מכתב הרבי לגה"ח [[מנחם זאב גרינגלאס|מנחם זאב גרינגלאס,]] שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו] {{ספרייה}} | ||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את"ה העולמי]] פסח תשפ"א, עמוד 36 | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את"ה העולמי]] פסח תשפ"א, עמוד 36 | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]''', בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב {{PDF}} | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]''', בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב (ע' טז-יח) {{PDF}} | ||
*הרב משה שטרנבוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות "והגדת לבנך"]''', בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב | *הרב משה שטרנבוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות "והגדת לבנך"]''', בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב | ||
| שורה 113: | שורה 114: | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]] | |||