לב: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2,511 בתים ,  22 מרץ
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
==מוח שליט על הלב==
==מוח שליט על הלב==
{{ערך מורחב|ערך=[[מוח שליט על הלב]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מוח שליט על הלב]]}}
[[קובץ:מח שליט על הלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'מח שליט על הלב'. איור מאת יחיאל אופנר]]
[[קובץ:מח ולב.png|ממוזער|איזון בין מח ולב, איור המחשה מאת: שלום פייגין]]
[[קובץ:תפילין - מח - לב.jpg|ממוזער|מח, לב ותפילין. איור: שלום פייגין]]
[[קובץ:מח שליט על הלב.jpg|שמאל|ממוזער|'מח שליט על הלב'. איור מאת יחיאל אופנר]]
מח שליט על הלב פירושו שה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] כלומר שדחף לעשיית מעשיו של האדם אינם המידות, אלא השכל הקר. פעולה זו הינה טבעית מצד [[נפש]] האדם, אשר אצלו השכל הוא השולט, (ולא כמו [[בהמה]] אשר אצלה שולטות המידות).
מח שליט על הלב פירושו שה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] כלומר שדחף לעשיית מעשיו של האדם אינם המידות, אלא השכל הקר. פעולה זו הינה טבעית מצד [[נפש]] האדם, אשר אצלו השכל הוא השולט, (ולא כמו [[בהמה]] אשר אצלה שולטות המידות).


שורה 14: שורה 16:
* '''פנימיות הלב''' כשמה כן היא, נקודת עומק פנימיות הלב, שבה נרגשת הארת החכמה '''שלמעלה''' מתבונה ודעת{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ד'|תניא, אגה"ק ד']]}}. והיא רגש אהבת ה' ה'תופס' את כל מהות האדם (על דרך משל כמו בענייני העולם: שלפעמים יש עניין גדול מאד מאד שכל חיות האדם תלוי בו ונוגע עד נקודת פנימיות הלב ועד בכלל, וגורם לו לפעמים לעשות מעשים ולדבר דברים שלא בדעת כלל), עד שמהותו הפנימית משתנה: הוא מתעב את כל ענייני העולם (גם המותרים) וכל תשוקתו ומאוויו הם להתחבר ולהתקשר ולהתכלל באלוקות.
* '''פנימיות הלב''' כשמה כן היא, נקודת עומק פנימיות הלב, שבה נרגשת הארת החכמה '''שלמעלה''' מתבונה ודעת{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ד'|תניא, אגה"ק ד']]}}. והיא רגש אהבת ה' ה'תופס' את כל מהות האדם (על דרך משל כמו בענייני העולם: שלפעמים יש עניין גדול מאד מאד שכל חיות האדם תלוי בו ונוגע עד נקודת פנימיות הלב ועד בכלל, וגורם לו לפעמים לעשות מעשים ולדבר דברים שלא בדעת כלל), עד שמהותו הפנימית משתנה: הוא מתעב את כל ענייני העולם (גם המותרים) וכל תשוקתו ומאוויו הם להתחבר ולהתקשר ולהתכלל באלוקות.


בכמה מקומות בחסידות{{הערה|ראה לדוגמא ד"ה ויושט המלך לאסתר תו"א דף צג ואילך.}} מוסבר שהארת החכמה בפנימיות הלב הוא עניינה של [[נקודה בהיכלא]] כפי שהיא בעבודת ה'. היינו, דוקא '''פנימיות''' הלב היא ה'היכל' (מקומו הפרטי של המלך בארמונו{{הערה|בארמון יש חדרים רבים למשרתים, לאורחים וכל צרכי המלוכה, אבל 'היכל המלך' הוא חדרו הפרטי של המלך עצמו.}}), בו יכולה לשרות ולהתגלות 'הארת החכמה' (שבתוכה נמצאת עצם הנפש ממש{{הערה|כי כשם שבספירות פנימיות אבא היא דבר אחד ממש עם פנימיות עתיק, כך פנימיות חכמה שבנפש היא דבר אחד ממש עם עצם הנפש.}}.
בכמה מקומות בחסידות{{הערה|ראו לדוגמה ד"ה ויושט המלך לאסתר תו"א דף צג ואילך.}} מוסבר שהארת החכמה בפנימיות הלב הוא עניינה של [[נקודה בהיכלא]] כפי שהיא בעבודת ה'. היינו, דוקא '''פנימיות''' הלב היא ה'היכל' (מקומו הפרטי של המלך בארמונו{{הערה|בארמון יש חדרים רבים למשרתים, לאורחים וכל צרכי המלוכה, אבל 'היכל המלך' הוא חדרו הפרטי של המלך עצמו.}}), בו יכולה לשרות ולהתגלות 'הארת החכמה' (שבתוכה נמצאת עצם הנפש ממש{{הערה|כי כשם שבספירות פנימיות אבא היא דבר אחד ממש עם פנימיות עתיק, כך פנימיות חכמה שבנפש היא דבר אחד ממש עם עצם הנפש.}}.


===בכל אחד מהן שייך שיהיה [[טמטום הלב]]===
===בכל אחד מהן שייך שיהיה [[טמטום הלב]]===
שורה 26: שורה 28:
[[עבודת האדם]] היא לעורר את המידות שבלב לאהוב ולירא את הקדוש ברוך הוא, וזאת על ידי [[התבוננות]] ב[[מוחין]] ובאמצעות זאת שליטה על הלב על ידי ה[[מוח]]. אם הולכים בדרך המל"ך (דהיינו: [[מוח]], [[לב]], [[כבד]]) - אזי אצל האדם זה עובד כמו אדם, תחילה ב[[מוחין]] ואז זה מוליד [[מידות]]. אבל אם האדם בוחר להתנהג כפי [[בהמה]] - אזי הוא למ"ך (דהיינו: [[לב]], [[מוח]], כבד) שמה שהלב מחליט זה מה שהמוח מסכים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרי"ד הוספות ע' רט}}.
[[עבודת האדם]] היא לעורר את המידות שבלב לאהוב ולירא את הקדוש ברוך הוא, וזאת על ידי [[התבוננות]] ב[[מוחין]] ובאמצעות זאת שליטה על הלב על ידי ה[[מוח]]. אם הולכים בדרך המל"ך (דהיינו: [[מוח]], [[לב]], [[כבד]]) - אזי אצל האדם זה עובד כמו אדם, תחילה ב[[מוחין]] ואז זה מוליד [[מידות]]. אבל אם האדם בוחר להתנהג כפי [[בהמה]] - אזי הוא למ"ך (דהיינו: [[לב]], [[מוח]], כבד) שמה שהלב מחליט זה מה שהמוח מסכים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרי"ד הוספות ע' רט}}.


==חללי הלב==
==מיקום==
הלב מורכב משני חללים:
הלב ממוקם בצורה אלכסונית במרכז בית החזה, כשהוא נוטה לשמאלו. הרב משה צור נשאל על ידי [[הרבי]] מדוע הלב בשמאלו של האדם, למרות שביהדות יש עדיפות לצד הימין בקיום המצוות ועוד? הרבי ענה שכאשר עומדים מול יהודי אחר הלב נמצא מול ימינו של היהודי האחר, עלינו ללמוד מכך שפעימות הלב צריכות להיות למען הזולת - [[ואהבת לרעך כמוך]]{{הערה|1=ראיון עם הרב משה צור, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2025/01/502.-Vaeira-5785.pdf גם הלב בצד ימין], גיליון הסיפור שלי מספר 502 {{PDF}}}}.
 
==מבנה==
*חלל שמאלי
בחסידות ישנה התייחסות לצד ימין וצד שמאל של הלב המתוארים כ'''חלל שמאלי''' ו'''חלל ימני'''. (בביולוגיה, מבנה הלב מחולק לחדר ימני, חדר שמאלי, עלייה ימנית ועלייה שמאלית. צידו השמאלי של הלב גדול יותר ופועם חזק יותר לעומת צידו הימני).
 
*חלל ימני.


בחלל השמאלי מרוכז רוב הדם בלב והוא מסמל את מיקום ה[[נפש הבהמית]] של האדם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט']]}}. מחלל זה מתפשטים כל חשקות ה[[יצר הרע]] למוח ומשם לכל הגוף.
בחלל השמאלי מרוכז רוב הדם בלב והוא מסמל את מיקום ה[[נפש הבהמית]] של האדם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט']]}}. מחלל זה מתפשטים כל חשקות ה[[יצר הרע]] למוח ומשם לכל הגוף.
שורה 39: שורה 39:
==רעותא דלבא==
==רעותא דלבא==
{{ערך מורחב|ערך=[[רעותא דליבא]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[רעותא דליבא]]}}
[[רצון]] הוא הכוח המניע את האדם, בחסידות נקרא רצון הלב בשם 'רעותא דליבא', 'רעותא דליבא' הוא רצון אמיתי העולה מפנימיות הלב. הוא יכול להתגלות כתוצאה מהתבוננות מעמיקה באלוקות או לצאת מנקודת [[עצם הנשמה]], אבל תמיד הוא יבטא השתוקקות אמיתית לדבקות ולפנימיות.


===אהבת רעותא דליבא===
===אהבת רעותא דליבא===
סוג [[אהבת ה']] המכונה רעותא דליבא הינו אהבה שמקורה ב[[התבוננות]] היוצרת [[אהבה ויראה]] שכליים, פירושם המילולי של צמד המילים 'רעותא דליבא' הוא רצון הלב, הטעם לשם זה הוא כדי להורות על התשוקה והרצון הפנימי של הלב בטמונים באהבה זו{{הערה|קונטרס העבודה פרק א'.}} ועל המשכת האהבה מההתבוננות השכלית ללב ולמעשה (דוקא דרך הלב ניתן לפעול על המעשה משום שהלב הינו אבר חומרי אך נחשב פנימי למעשים{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ז]]}}){{הערה|ספר הערכים חלק א ע' תר"ט ואילך ובמילואים.}}, המשכת האהבה יכולה להתבצע ולהשפיע על קיום המצוות של האוהב גם כשהיא אינה בהתגלות אצלו אלא רק בליבו{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ז]], הובא על ידי הרבי ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25447&st=&pgnum=50 קובץ ליובאוויטש מס' 15 ע' 50] ובליקוטי ביאורים ובליקוטי פירושים על ליקוטי אמרים - פרק ט"ז.}}. הכינוי הוא בשפה ה[[ארמית]] כדי להורות על המשכת ההבנה שבמוח אל הלב הנפעלת על ידי האהבה בדומה לתרגום שמוריד מונח לשפות זרות{{הערה|ספר הערכים חלק א ע' תר"ט ואילך ובמילואים.}}.
סוג [[אהבת ה']] המכונה רעותא דליבא הינו אהבה שמקורה ב[[התבוננות]] היוצרת [[אהבה ויראה]] שכליים, פירושם המילולי של צמד המילים 'רעותא דליבא' הוא רצון הלב, הטעם לשם זה הוא כדי להורות על התשוקה והרצון הפנימי של הלב בטמונים באהבה זו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&st=&pgnum=8 קונטרס העבודה פרק א' עמ' 7].}} ועל המשכת האהבה מההתבוננות השכלית ללב ולמעשה (דוקא דרך הלב ניתן לפעול על המעשה משום שהלב הינו אבר חומרי אך נחשב פנימי למעשים{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ז]]}}){{הערה|ספר הערכים חלק א ע' תר"ט ואילך ובמילואים.}}.


===פנימיות וחיצוניות באהבה ויראה שכליים===
===פנימיות וחיצוניות באהבה ויראה שכליים===
 
באהבת רעותא דליבא קיימים מספר דרגות המחולקות בכללות ל[[פנימיות]] ול[[חיצוניות]]{{הערה|כך משמע מלקוטי תורה בלק ד"ה מי מנה רס"ב "יש בחינת רעותא דלבא שהוא בחינת רצון הלב. ויש בזה ב' בחינות, פנימיות וחיצוניות". ובלקוטי תורה ר"ה נח, ד "חיצוניות הלב, ונקרא רצון התחתון, שהוא בחינת רעותא דלבא", הרבי מבאר זאת בארוכה ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25447&st=&pgnum=51 קובץ ליובאוויטש מס' 15 ע' 51].}}.  
באהבת רעותא דליבא קיימים מספר דרגות המחולקות בכללות ל[[פנימיות]] ול[[חיצוניות]]{{הערה|כך משמע מלקוטי תורה בלק ד"ה מי מנה רס"ב "יש בחינת רעותא דלבא שהוא בחינת רצון הלב. ויש בזה ב' בחינות, פנימיות וחיצוניות". ובלקוטי תורה ר"ה נח, ד "חיצוניות הלב, ונקרא רצון התחתון, שהוא בחינת רעותא דלבא", הרבי מבאר זאת בארוכה ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25447&st=&pgnum=51 קובץ ליובאוויטש מס' 15 ע' 51].}}, ב[[ספר התניא]] מובאת האהבה בפרקים י"ז ול"ט באופנים שונים כשאדמו"ר הזקן מציין בפרק ל"ט לביאורו בפרק י"ז, הרבי מבאר שאין בכך סתירה{{הערה|כך גם מסביר הרבי את ציונו של אדמו"ר הזקן הכותב בפרק ל"ט כנ"ל כשמזכיר אהבה זו הולך על פרק י"ז בתניא ולא על פרק מ"ד בו גם מוזכרת אהבה אם כי אהבה מסותרת ולא אהבה הנוצרת לאחר התבוננות, הרבי מבאר זאת מפני החילוק בין הציונים 'כנ"ל' ו'להלן' המתייחסים למקום מוקדם יותר ולמקום מאוחר יותר בספר.}}, ומצד החילוק המהותי בתכני הפרקים והלימוד שמביא אדמו"ר הזקן ביניהם,  האהבה אודותיה מדובר בפרק י"ז הינה אהבה (הנוצרת לאחר התבוננות אך) לא גלויה מעבר למוח וללב, האהבה אודותיה מדובר בפרק ל"ט הינה אהבה גלויה{{הערה|כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בפרק ל"ח שאהבה וירה שכליים הם בהתגלות הלב.}}, הרבי עורך קל וחומר בהסבר דברי אדמוה"ז שאם האהבה המסותרת מכונה בכינוי רעותא דליבא ודאי שהאהבה הגלויה נקראת רעותא דליבא, אף שמדובר באהבה ויראה שכליים ניתן לכנותם בכינוי רעותא דליבא על המשכתם ללב ופעולתם על קיום מעשי האוהב{{הערה|הרבי לא מזכיר זאת בפירוש בביאורו אולם כך משמע בפשטות, כך גם ביאר ה[[משפיע]] הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בביאורו על התניא [[פניני התניא]] פרק ל"ט, [https://abc770.org/article_node_2453/#_ftnref71 פסקה "רעותא דלבא" – דחילו ורחימו שכליים].}}{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25447&st=&pgnum=50 קובץ ליובאוויטש מס' 15 ע' 50].}}.
 
===אהבה ויראה שלמעלה מטעם ודעת===
===אהבה ויראה שלמעלה מטעם ודעת===
הדרגה הנעלית ברעותא דליבא היא אהבה ויראה שלמעלה מטעם ודעת, סוג זה של אהבה ויראה מאופיין כמונח עצמי ופנימי שלא נוצר על ידי התבוננות שכלית כלשהי, מקורה של האהבה נובע מהקשר העצמי של הנשמה עם הקב"ה, קשר זה מכונה [[עצם הנשמה]]. המעלה שבדרגה זו היא השגה עצמית המושגת על ידה, בשונה מהדרגה הנמוכה ברעותא דליבא ובשונה משאר סוגי האהבות המוסברים בחסידות, כלל סוגי האהבות מגיעות רק בדרגות של גילויים, אהבה זו מגיעה ב[[עצמות]], כך מסבירים בחסידות את דברי ה[[זוהר]] שרק באהבת רעותא דליבא ניתן לתפוס את עצמות{{הערה|ראו בזוהר המובא בספר המאמרים קונטרסים חלק א' כט, סע"א ואילך. תרפ"ט ע' 105 ואילך, ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' נט. חלק ה' ע' צד ועוד. וראו גם זח"ג רפט, ב באד"ז. דלא אתידע ולא אשתמודע כו' אלא ברעותא דלבא. ותיקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א: לית מחשבה תפיסא בך כלל.}},  הרבי ממשיל אהבה זו לאהבת ילד הצועק אל אביו ומעורר בכך את אהבתם העצמית{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140419/jewish/page.htm#footnote13a3140419 מאמר מרגלא בפומי' דרבא מתאריך שבת פרשת וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ (הוגה ויצא לאור בקונטרס י"ד כסלו תנש"א) סעיף ג'].}}.
הדרגה הנעלית ברעותא דליבא היא אהבה ויראה שלמעלה מטעם ודעת, מקורה של האהבה נובע מהקשר העצמי של הנשמה עם הקב"ה, קשר זה מכונה [[עצם הנשמה]]. המעלה שבדרגה זו היא השגה עצמית המושגת על ידה, בשונה מהדרגה הנמוכה ברעותא דליבא ובשונה משאר סוגי האהבות המוסברים בחסידות, כלל סוגי האהבות מגיעות רק בדרגות של גילויים, אהבה זו מגיעה ב[[עצמות]], כך מסבירים בחסידות את דברי ה[[זוהר]] שרק באהבת רעותא דליבא ניתן לתפוס את עצמות{{הערה|ראו בזוהר המובא בספר המאמרים קונטרסים חלק א' כט, סע"א ואילך. תרפ"ט ע' 105 ואילך, ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' נט. חלק ה' ע' צד ועוד. וראו גם זח"ג רפט, ב באד"ז. דלא אתידע ולא אשתמודע כו' אלא ברעותא דלבא. ותיקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א: לית מחשבה תפיסא בך כלל.}}.


==עניינים נוספים בלב==
==עניינים נוספים בלב==
לגבי אופן שהלב מחיה את האיברים, טעם שנקרא הקב"ה "לב", ראה בערך [[דם]]
לגבי אופן שהלב מחיה את האיברים, טעם שנקרא הקב"ה "לב", ראו בערך [[דם]]
לגבי גידי הדם וגידי הרוח המביאים את רוח החיים מהלב לאיברים ראה בערך [[גידים]]
לגבי גידי הדם וגידי הרוח המביאים את רוח החיים מהלב לאיברים ראו בערך [[גידים]]
 
==ראו גם==
* [[מוח שליט על הלב]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
20,352

עריכות