הסתלקות צדיק – הבדלי גרסאות

מ שוחזר מעריכות של 109.63.196.111 (שיחה) לעריכה האחרונה של שמואל חיים
תגית: שחזור
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 55: שורה 55:


אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]], התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, ששופץ ושוכלל במהלך השנים.
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]], התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, ששופץ ושוכלל במהלך השנים.
===אדמו"ר נ"ע===
חלה את חוליו האחרון בכ"ז באדר א' [[תשנ"ב]]
בראשית חודש ניסן [[תשנ"ד]], שנתיים לאחר שחלה, שקע בתרדמת למשך כשלושה חודשים, ואושפז במרכז הרפואי 'בית ישראל' עד פטירתו. ובמוצאי שבת, ליל ג' בתמוז תשנ"ד לאחר חצות הלילה, הסתלק הרבי.
בהלוויה השתתפו כמאה אלף איש, בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור, הוא נקבר בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שלא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום.
למחרת פטירתו הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל"). עם היוודע דבר הפטירה, הוציא ראש הממשלה יצחק רבין הודעה: "ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות". יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון לרגל פטירת הרבי והחליטה על אספת מליאה מיוחדת ביום השלושים.
פטירתו הביאה לפילוג בקרב חסידיו. רוב אנשי הזרם המשיחי בחב"ד סבורים כי פטירתו לא הייתה ניסיון, והם ממשיכים לכנותו בתואר: "שליט"א".
מבנה ה'אוהל' שעל קברו של הרבי מלובביץ'
קברו של הרבי מלובביץ' לצד קברו של חמיו
הרבי מלובביץ' נקבר ב"אוהל" שבו נקבר קודם לכן חמיו, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בבית הקברות מונטיפיורי בקווינס, ניו יורק. יהודים רבים עולים לקברו, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים נוהגים לרשום את בקשותיהם ולקרוא אותן ואחר כך לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. מערכת פקסים ודואר אלקטרוני מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו עשרות אלפי בני אדם.


==אוהל הצדיק==
==אוהל הצדיק==
שורה 82: שורה 65:


==תוארי הסתלקות==
==תוארי הסתלקות==
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לו תוארי כבוד, זצוקללה"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= זכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים.
[[קובץ:להוסיף זי"ע.png|250px|ממוזער|כתב יד הרבי על תיאור פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בשלשלת היחס: "להוסיף זי"ע"]]
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לשמו תוארי כבוד, זצוקללה"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= זכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים.
 
[[הרבי]] נוהג להצמיד לשמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "נ"ע". הרבי הסביר פעם כי משמעות הביטוי הוא, כי מה שפעל הצדיק בזיכוך בעולם - זכות זו תגן עלינו{{הערה
|[https://drive.google.com/file/d/1yPaYdFHJvh5SDXIUefcshwD_b51AOKC2/view שיחת ב' ניסן תש"ז], שיחות קודם קודם הנשיאות, עמ' 115.}}.


[[הרבי]] נוהג להצמיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקללהנבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "נ"ע".
[[הרבי]] גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר ל[[צדיק]] מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר על כל צדיק, אולם "זי"ע" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.


הרבי גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר לצדיק מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר על כל צדיק, אולם "זי"ע" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.
במקום אחר אמר [[הרבי]] שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, כח}} "אדוני משה" ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}.


במקום אחר אמר הרבי שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, כח}} "אדוני משה" ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|ביידיש: ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך, בלה"ק: ליקוטי דיברים, חלק ה', עמוד 1016.}}. בשנת [[תשי"א]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו"ר הריי"צ גם הוא לא אומר עליו נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי(נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמוהרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק{{הערה|ליקוטי דיברים, חלק ה', עמוד 1016.}} ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך}}. בשנת [[תש"י]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו"ר הריי"צ גם הוא לא אומר [[אדמו"ר הריי"צ|עליו]] נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי"א (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}}.
ב[[אחרון של פסח]] [[תש"י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמומהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] וגילוי בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"י (נדפס בתורת מנחם התוועדויות ח"א ע' 106)}}.


ב[[אחרון של פסח]] [[תש"י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] ו[[גילוי]] בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם ה[[עצם]] שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט(= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"י (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 106)}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view חילוקי דרגות בהסתלקות הצדיקים]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 311


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הסתלקות]]
[[קטגוריה:הסתלקות]]