יוסף ענגיל – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת" |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יוסף ענגיל''' ([[תרי"ט]]-[[תר"פ]]) היה תלמיד חכם שחי בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כיהן כרב העיר קראקא וכראש ישיבה, וחיבר עשרות ספרים תורניים חשובים{{הערה|1=רובם של הספרים לא שרדו את השואה, ולא הגיעו לידינו.}}. | רבי '''יוסף ענגיל''' ([[תרי"ט]]-[[תר"פ]]) היה תלמיד חכם שחי בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כיהן כרב העיר [[קראקא]] וכראש ישיבה, וחיבר עשרות ספרים תורניים חשובים{{הערה|1=רובם של הספרים לא שרדו את השואה, ולא הגיעו לידינו.}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
נולד ביום השביעי של חג ה[[חנוכה]] בשנת [[תרי"ט]] ב[[עיירה]] טרנוב (פולין) למשפחה מיוחסת מגזע חסידי [[צאנז]], לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמו"ר ה"דברי חיים", ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים. | |||
בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה [[בר מצווה]] חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד באופן עצמאי בביתו, שם שקד על לימודו בחדר הספרים של אביו. | בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה [[בר מצווה]] חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד באופן עצמאי בביתו, שם שקד על לימודו בחדר הספרים של אביו. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===כהונתו כראב"ד בקרקא=== | ===כהונתו כראב"ד בקרקא=== | ||
בסביבות שנת [[תרס"ה]] הציעו לו לכהן כדיין ב[[בית דין|בית הדין]] בעיר קראקא. | בסביבות שנת [[תרס"ה]] הציעו לו לכהן כדיין ב[[בית דין|בית הדין]] בעיר [[קראקא]]. | ||
באחד מהדיונים הראשונים שהיה שותף להם כחבר בבית הדין, ניסה להצטנע, אך כשהביע את דעתו ההלכתית בדיון, הייתה ניכרת גאונותו העצומה, ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] הרב יוסף לדרברגר קם ממקומו וגזר עליו לשבת על מקומו ולכהן מעתה ואילך כאב בית הדין של קראקא. | באחד מהדיונים הראשונים שהיה שותף להם כחבר בבית הדין, ניסה להצטנע, אך כשהביע את דעתו ההלכתית בדיון, הייתה ניכרת גאונותו העצומה, ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] הרב יוסף לדרברגר קם ממקומו וגזר עליו לשבת על מקומו ולכהן מעתה ואילך כאב בית הדין של קראקא. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
אמנם עם זאת מוצאים נקודות משותפות ביניהם, ששתיהם מחפשים את הענין כללי וגדר כללי שאפשר למצוא בכמה ענינים בתורה ואפילו מ'ממונא' ל'איסורא', או מ'אגדה' ל'הלכה', שענין זה נמצא אצל שתיהם"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=4614#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (שיחות קודש תשל"ו ח"ב סעיף י')].}}. | אמנם עם זאת מוצאים נקודות משותפות ביניהם, ששתיהם מחפשים את הענין כללי וגדר כללי שאפשר למצוא בכמה ענינים בתורה ואפילו מ'ממונא' ל'איסורא', או מ'אגדה' ל'הלכה', שענין זה נמצא אצל שתיהם"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=4614#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (שיחות קודש תשל"ו ח"ב סעיף י')].}}. | ||
[[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[[שיחה|שיחת]] | [[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[[שיחה|שיחת]] '[[דבר מלכות חיי שרה]]' תשנ"ב.}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
*'''אוצרות יוסף''' - ה' חלקים: חלק א' חידושים על יו"ד. חלק ב' בענין שביעית בזמן הזה. חלק ג' כולל תשובת עגונה. חלק ד' כולל שמונה דרשות. חלק ה' מאמר לבנה מאמר לדוד. | *'''אוצרות יוסף''' - ה' חלקים: חלק א' חידושים על יו"ד. חלק ב' בענין שביעית בזמן הזה. חלק ג' כולל תשובת עגונה. חלק ד' כולל שמונה דרשות. חלק ה' מאמר לבנה מאמר לדוד. | ||
*'''גבורות שמונים''' - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד{{הערה|יש לציין אשר בתשורת רפורפארט-מאן תשע"ט, פורסם כתב־יד־קודש של מכתב בו מבקש הרבי את קונטרס זה [בין היתר] לספרייתו.}}. | *'''גבורות שמונים''' - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד{{הערה|יש לציין אשר בתשורת רפורפארט-מאן תשע"ט, פורסם כתב־יד־קודש של מכתב בו מבקש הרבי את קונטרס זה [בין היתר] לספרייתו.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: רבנים | {{מיון רגיל:ענגיל, יוסף}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||