יקותיאל זלמן ולס: הבדלים בין גרסאות בדף

זה הוא?
אין תקציר עריכה
(זה הוא?)
 
(23 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ד תנצב"ה]]
{{עריכה|כל הערך=כן}}
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' היה בנו של הרב יוסף (שלום) בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].  
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ז תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (תקנ"ה - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ז]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם, ונכדו של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].  


בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית רבקה בת [[אדמוהאמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.  
== תולדות חייו ==
נולד לרב יוסף שמחה בונים באהרן (שהיה חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]). שם אשת ר' יוסף בונם במרשמי ברדיטשוב היא ליבא.  


לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמן{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.
בשבוע [[פרשת בשלח]] [[תקס"ח]] נשא לאשה את בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר [[ליאדי]]. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע ל[[ליאדי]] להשתתף בחתונה שלהם. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת [[אדמו"ר האמצעי]]. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין ב[[פרשת נשא]] [[תקס"ז]] (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.  


== מי היתה הרבנית ==
== שם אשתו ==
יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.


יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.
הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה נח שניאורסון|שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.


הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.
ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|רבקה ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.


ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.
במרשם ברדיטשוב תקצ"ד נזכרת רבקה כאשתו, במרשמי תר"י ותרט"ו אינה נזכרת  אבל במרשמי ברדיטשוב תרי"ח מצוין שמה יוכבד. כנראה שנישא לה בשנית.  


== פטירתו ==
== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר ב']] שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
 
על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעל פי זה נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.


על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.
== משפחתו ==
* בנו, הרב [[לוי יצחק זלמנסון]] - חתנו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נשא לאישה את בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]]. שימש כאב"ד וראש ישיבה בעיר [[וועליז]]'.
* בנו, הרב [[שניאור זלמנסון]]{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}{{הערה|לו בן לוי יצחק, שהיה נשוי לארליה/ארגליה, ולהם ילדים: משה, נחום, מרים, פערל. מתוך מרשמי Olkhovets 1883/1894.}}.
* בנו, מנחם ישראל, יליד תק"ף. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ"ד.
* בתו, רויזא-שרה. נזכרת במרשם ברדיטשוב תקצ"ד.
* בנו, ר' פנחס אהרן, יליד תקפ"ג. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ"ד/תרי"ח. אשתו צביה ב"ר זליג. בנו: יעקב יצחק.
* בתו, מרת פריידא - אשת אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסאהן]] מ[[ניעז'ין]] - בנו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* בתו, מרת קיילא, אשת ר' דובער כהן.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
2,109

עריכות