איסור תמורה – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 24: שורה 24:
הדברים באים ללמד אותנו שבסופו של דבר העבודה שמוטלת על כל אחד מאתנו היא היפה ביותר, גם אם היצר מנסה לשכנע אותנו לחשוב אחרת. כל אדם צריך להבין שהשליחות המוטלת עליו – תהיה זו עבודה של הפצת תורה או של תמיכה בקודש – היא היפה ביותר, ולא לפסול אותה על סמך חשבונות של "מה היה טוב יותר" או "מה הייתי מעדיף".
הדברים באים ללמד אותנו שבסופו של דבר העבודה שמוטלת על כל אחד מאתנו היא היפה ביותר, גם אם היצר מנסה לשכנע אותנו לחשוב אחרת. כל אדם צריך להבין שהשליחות המוטלת עליו – תהיה זו עבודה של הפצת תורה או של תמיכה בקודש – היא היפה ביותר, ולא לפסול אותה על סמך חשבונות של "מה היה טוב יותר" או "מה הייתי מעדיף".


הרעיון הזה נכנס עמוק יותר לעבודה האישית של כל אחד. לעיתים היצר עלול לשכנע אותנו שאם נוכל לבחור עבודה אחרת, נוכל להשיג יותר טוב או להרגיש יותר "שייך" או "נעלה". אבל הלקח מהמצווה של תמורה הוא לא רק על הקדשים אלא גם על חיינו האישיים – אל לנו לזנוח את הדרך המוטלת עלינו מתוך חשבונות של טוב ורע, אלא להבין כי מה שהוקצה לנו הוא חלק מהשליחות הגדולה ביותר, וביטול לשליחות זו הוא המפתח להצלחתנו, ואין להמיר את שליחותו של האדם, גם אם נראה לו שהעבודה שבפניו היא פחות "יפה" או "נעלית". על האדם לבצע את שליחותו מתוך ביטול מלא וקבלת עול, מתוך אמונה שהעבודה שהוקצתה לו היא היפה והמתאימה ביותר עבורו.
הרעיון הזה נכנס עמוק יותר לעבודה האישית של כל אחד. לעיתים היצר עלול לשכנע אותנו שאם נוכל לבחור עבודה אחרת, נוכל להשיג יותר טוב או להרגיש יותר "שייך" או "נעלה". אבל הלקח מהמצווה של תמורה הוא לא רק על הקדשים אלא גם על חיינו האישיים – אל לנו לזנוח את הדרך המוטלת עלינו מתוך חשבונות של טוב ורע, אלא להבין כי מה שהוקצה לנו הוא חלק מהשליחות הגדולה ביותר, וביטול לשליחות זו הוא המפתח להצלחתנו, ואין להמיר את שליחותו של האדם, גם אם נראה לו שהעבודה שבפניו היא פחות "יפה" או "נעלית". על האדם לבצע את שליחותו מתוך ביטול מלא וקבלת עול, מתוך אמונה שהעבודה שהוקצתה לו היא היפה והמתאימה ביותר עבורו{{הערה|ש"פ בהר-בחוקותי ה'שי"ת, תו"מ ע' 77}}.


== הוראה - המר ימיר ==
== הוראה - המר ימיר ==
שורה 33: שורה 33:
מובא שצירוף של שם הוי' בחודש שבט מבטא את הרעיון של "'''ה'''מר '''י'''מירנו '''ו'''היה '''ה'''וא", מדובר בעצם באדם שמרגיש כי הוא לא יכול לשמור על התורה באופן מלא. התעוררותו הפנימית מביאה אותו למסקנה שעליו לנסות, אף אם הוא חושש שאינו יכול להיכנס מיד לתוך "הענן" – עולם הקדושה והממשות של מצוות. ההוראה היא שעל האדם לעשות את חלקו (כפי שהוא יכול), והקב"ה יסייע לו בשאר. כלומר, החלק המוגבל של האדם – הוא לפעול ולהתאמץ, והשאר – השינוי המוחלט וההפיכה הפנימית – נעשה בעזרת הקב"ה.
מובא שצירוף של שם הוי' בחודש שבט מבטא את הרעיון של "'''ה'''מר '''י'''מירנו '''ו'''היה '''ה'''וא", מדובר בעצם באדם שמרגיש כי הוא לא יכול לשמור על התורה באופן מלא. התעוררותו הפנימית מביאה אותו למסקנה שעליו לנסות, אף אם הוא חושש שאינו יכול להיכנס מיד לתוך "הענן" – עולם הקדושה והממשות של מצוות. ההוראה היא שעל האדם לעשות את חלקו (כפי שהוא יכול), והקב"ה יסייע לו בשאר. כלומר, החלק המוגבל של האדם – הוא לפעול ולהתאמץ, והשאר – השינוי המוחלט וההפיכה הפנימית – נעשה בעזרת הקב"ה.


מכיוון שבסופו של הצירוף של שם הוי', לא מופיעה סוף הפסוק "יהיה קודש", נרמז בכך שההשלמה הסופית של המהלך הרוחני תלויה בעזרתו ובתמיכתו של הקב"ה. האדם יכול להתחיל בתהליך של שינוי, אך יש את החלק המוסרי הרוחני שנעשה רק בסיוע אלוקי.
מכיוון שבסופו של הצירוף של שם הוי', לא מופיעה סוף הפסוק "יהיה קודש", נרמז בכך שההשלמה הסופית של המהלך הרוחני תלויה בעזרתו ובתמיכתו של הקב"ה. האדם יכול להתחיל בתהליך של שינוי, אך יש את החלק המוסרי הרוחני שנעשה רק בסיוע אלוקי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 90 ([https://drive.google.com/file/d/191cldfspM-0To4eGYot_FSYwf6wZf98x/view לה"ק ע' 105]).}}.
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]