7,351
עריכות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (קישור מקור לערך - אין טעם שלא לציין) |
מ (מ. רובין העביר את הדף רבי מנחם המאירי לשם מנחם המאירי תוך דריסת הפניה: שם תקין: כנהוג בחבדפדיה) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
כתב ספרים רבים, והידוע שבהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד. הספר נכתב בלשון הקודש, ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים. | |||
כתב ספרים רבים, | |||
בין ספרי ההלכה | בין ספרי ההלכה שלו נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם. | ||
הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט. | |||
ספר הלכה נוסף | ספר הלכה נוסף, בשם 'קרית ספר' על הלכות סת"ם, יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"{{הערה|על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.}}. | ||
==בחב"ד== | ==בחב"ד== | ||
שורה 27: | שורה 28: | ||
בשיחה משנת [[תש"מ]] [[הרבי]] מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" {{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}. | בשיחה משנת [[תש"מ]] [[הרבי]] מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" {{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}. | ||
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :{{ציטוטון|היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!..}}{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי – | בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :{{ציטוטון|היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!..}}{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראו לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.}}. | ||
במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב [[הרבי]]:{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}}:{{ציטוטון|ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...}} | במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב [[הרבי]]:{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}}:{{ציטוטון|ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...}} |
עריכות