7,095
עריכות
מ
מ. רובין העביר את הדף רבי מנחם המאירי לשם מנחם המאירי תוך דריסת הפניה: שם תקין: כנהוג בחבדפדיה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (מ. רובין העביר את הדף רבי מנחם המאירי לשם מנחם המאירי תוך דריסת הפניה: שם תקין: כנהוג בחבדפדיה) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מאירי|ראו=[[מאירי (פירושונים)]]}} | |||
'''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. | '''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. | ||
==תולדות חיים== | |||
{{להשלים}} | |||
נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו. | |||
==חיבוריו== | |||
כתב ספרים רבים, והידוע שבהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד. הספר נכתב בלשון הקודש, ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים. | |||
בין ספרי ההלכה שלו נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם. | |||
הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט. | |||
כתב ספרים רבים, | |||
ספר הלכה נוסף, בשם 'קרית ספר' על הלכות סת"ם, יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"{{הערה|על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.}}. | |||
==בחב"ד== | ==בחב"ד== | ||
===עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי=== | ===עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי=== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
שנים רבות קודם לכן, ב[[א' באדר]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך}} שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב: | שנים רבות קודם לכן, ב[[א' באדר]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך}} שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב: | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות..}} | ||
הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]]. | הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]]. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
בשיחה משנת [[תש"מ]] [[הרבי]] מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" {{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}. | בשיחה משנת [[תש"מ]] [[הרבי]] מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" {{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}. | ||
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" | בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :{{ציטוטון|היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!..}}{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראו לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.}}. | ||
במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב [[הרבי]]:{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}}:{{ציטוטון|ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...}} | במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב [[הרבי]]:{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}}:{{ציטוטון|ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3536&CategoryID=920 גליון התקשרות מס' 648 מדור ניצוצי רבי] הרב מרדכי-מנשה לאופר | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||