ר.ז. (שיחה | תרומות)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 20: שורה 20:
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.


שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה]], [[אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה|רש"י במדבר ג, לח.}}.
שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה רבינו|משה]], [[אהרון הכהן|אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה|רש"י במדבר ג, לח.}}.


==הסכם יששכר וזבולון==
==הסכם יששכר וזבולון==
שורה 29: שורה 29:
המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה צט, ח.}} מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו, ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. משום שזבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה, עליו אמר הכתוב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ"{{הערה|משלי ג, יח.}}.
המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה צט, ח.}} מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו, ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. משום שזבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה, עליו אמר הכתוב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ"{{הערה|משלי ג, יח.}}.


במדרש מובא שיששכר היה כונס את אוצרות הטבע שהיו בשפע בחלקם של יששכר וזבולון (בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה{{הערה|"כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל ".). וזבולון מביא האניות ומוכר ומביא לו כל צרכו. יששכר מביא בחמור "חמור גרם" וזבולון מביא באניות "והוא לחוף אניות".
במדרש מובא שיששכר היה כונס את אוצרות הטבע שהיו בשפע בחלקם של יששכר וזבולון (בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה{{הערה|"כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל ".}}). וזבולון מביא ה[[אוניה|אניות]] ומוכר ומביא לו כל צרכו. יששכר מביא ב[[חמור]] "חמור גרם" וזבולון מביא באניות "והוא לחוף אניות".


משה בירך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים. כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.
משה בירך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים. כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות טמאות, ויששכר נמשל לחמור גרם ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר כי אם לדמות את יששכר שנטה שכמו לסבול עול תורה לחמור הנושא וסובל משאו. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, וזה גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/29.htm תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות טמאות, ויששכר נמשל ל[[חמור]] גרם ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר כי אם לדמות את יששכר שנטה שכמו לסבול עול תורה לחמור הנושא וסובל משאו. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, וזה גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על ה[[זאב]] והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו ה[[ניצוצות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/29.htm תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.


{{השבטים}}
{{השבטים}}