טריפה – הבדלי גרסאות
הערות |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחת מ[[מצוות]] לא תעשה של ה[[תורה]]{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה עג. ספר המצוות מצות לא תעשה קפא.}} היא שלא לאכול מן ה'''טריפה''', זאת אומרת לא לאכול מן בהמה שטרפה זאב או ארי בשדה, באופן שהבהמה נטויה למות בזמן קרוב משום טרף ההוא. | אחת מ[[מצוות]] לא תעשה של ה[[תורה]]{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה עג. ספר המצוות מצות לא תעשה קפא.}} היא שלא לאכול מן ה'''טריפה''', זאת אומרת לא לאכול מן בהמה שטרפה זאב או ארי בשדה, באופן שהבהמה נטויה למות בזמן קרוב משום טרף ההוא. | ||
=מקור האיסור= | == מקור האיסור == | ||
{{ציטוט|וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַ[[כלב|כֶּלֶב]] תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ|מקור=שמות כב, ז}} | {{ציטוט|וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַ[[כלב|כֶּלֶב]] תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ|מקור=שמות כב, ז}} | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
חוליים אלו נקבעו על ידי חכמינו זכרונם לברכה{{הערה|חולין מב, א.}}, איזו מהם עושה אותה "טריפה", ואיזו אינה, למרות שהרופאים יאמרו שיכולה לחיות עם מחלה זו. | חוליים אלו נקבעו על ידי חכמינו זכרונם לברכה{{הערה|חולין מב, א.}}, איזו מהם עושה אותה "טריפה", ואיזו אינה, למרות שהרופאים יאמרו שיכולה לחיות עם מחלה זו. | ||
=מטעמי המצוה= | == מטעמי המצוה == | ||
כל מאכלות האסורות של התורה, הקב"ה אסר אותם להו כי הם גורמים לנו נזק. ולמרות שאין ידוע לנו ולא לחכמי הרפואה איך ומה הם הנזק שנגרם מהן, אין זה משנה את המציאות, כי הקב"ה הוא הרופא הנאמן שהזהיר במאכלות האסורות, הרי הוא יותר חכם מכל הרופאים. | כל מאכלות האסורות של התורה, הקב"ה אסר אותם להו כי הם גורמים לנו נזק. ולמרות שאין ידוע לנו ולא לחכמי הרפואה איך ומה הם הנזק שנגרם מהן, אין זה משנה את המציאות, כי הקב"ה הוא הרופא הנאמן שהזהיר במאכלות האסורות, הרי הוא יותר חכם מכל הרופאים. | ||
והקב"ה לא גילה טעם המצווה בשביל טובת עם ישראל, כי אולי יקומו אנשים שמחזיקים עצמן כחכמים גדולים ויתחכמו לומר, נזק פלוני שאמרה התורה שיש בדבר פלוני איננו כי אם במקום פלוני שטבעו כך, או באיש פלוני שטבעו כך וכך, ואולי האדם יתפתה להדברים של אחד מן הפתאים, לכן לא נתגלה טעמן, לעזור ולהציל מן המכשול הזה{{הערה|ספר החינוך מצוה עג.}}. | והקב"ה לא גילה טעם המצווה בשביל טובת עם ישראל, כי אולי יקומו אנשים שמחזיקים עצמן כחכמים גדולים ויתחכמו לומר, נזק פלוני שאמרה התורה שיש בדבר פלוני איננו כי אם במקום פלוני שטבעו כך, או באיש פלוני שטבעו כך וכך, ואולי האדם יתפתה להדברים של אחד מן הפתאים, לכן לא נתגלה טעמן, לעזור ולהציל מן המכשול הזה{{הערה|ספר החינוך מצוה עג.}}. | ||
=מדיני המצוה= | == מדיני המצוה == | ||
הטריפות שנמסרו למשה בסיני{{הערה|שם=מג|חולין מג, א.}}, הם שמונה אבות: | הטריפות שנמסרו למשה בסיני{{הערה|שם=מג|חולין מג, א.}}, הם שמונה אבות: | ||
| שורה 43: | שורה 40: | ||
ויש הרבה הלכות קשורים להלכות טריפות. | ויש הרבה הלכות קשורים להלכות טריפות. | ||
כמה מההלכות אודות טריפה הב' - "נקובה": מובא בגמרא{{הערה|שם=מג}} והובא להלכה{{הערה|טו"ר שו"ע יו"ד סי' לג, סעיף ד-ה.}} שכאשר צריך לבדוק ספק דרוסה, אזי צריך לבדוק את הוושט, ויש לוושט שני עורות, החיצון הוא אדום והפנימי לבן, אבל אין בדיקה לוושט מבחוץ אלא מבפנים, לפי שהעור החיצון אדום, לכן אין טפת דם ניכרת בו, ורק מבפנים, בעור הפנימי שהוא לבן אפשר לבדקו. ואם ניקב זה בלא זה כשרה. ואם נחלפו העורות, שהעור הפנימי הוא אדום והעור החיצון הוא לבן, הרי זו טרפה. | |||
כמה מההלכות אודות טריפה הב' - "נקובה" | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 92: | שורה 88: | ||
===נקובת הוושט במשהו=== | ===נקובת הוושט במשהו=== | ||
נקובת הוושט במשהו הוא על דרך מה שכתוב{{הערה|אמור כד, טז.}} "ונוקב שם הוי'", שהוא המשכת האור במקום שאינו ראוי, שנמשך על ידי המסך והפרסא יותר מכפי שנמדד, ועל זה נאמר "יומת", שהוא ענין של טריפה | נקובת הוושט במשהו הוא על דרך מה שכתוב{{הערה|אמור כד, טז.}} "ונוקב שם הוי'", שהוא המשכת האור במקום שאינו ראוי, שנמשך על ידי המסך והפרסא יותר מכפי שנמדד, ועל זה נאמר "יומת", שהוא ענין של טריפה{{הערה|ד"ה ויעבור ה' על פניו תרפ"ט (סה"מ תרפ"ט ע' 155). ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||