פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 16: שורה 16:


=== שלימות הארץ ===
=== שלימות הארץ ===
בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי "ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר<ref name=":0">שבועון כפר חב"ד 1898.</ref>". באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש"'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''".
בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי "ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר<ref name=":0">שבועון כפר חב"ד גליון מספר 706, כ"ג אדר תשנ"ו - לאחר הסתלקותו של ה'פני מנחם'.</ref>". באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש"'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''".


כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ"ש<ref name=":0" />.
כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ"ש<ref name=":0" />.


במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ"ד תחת הכותרת "גילוי דעת", ונוסחה על ידי ה"פני מנחם", כתב האדמו"ר כי "אין לנהל מו"מ כל זמן שנשפך דם יהודים"<ref>מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב"ד הנ"ל, עמ' 32 ואילך.</ref>.
במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ"ד תחת הכותרת "גילוי דעת", ונוסחה על ידי ה"פני מנחם", כתב האדמו"ר כי "אין לנהל מו"מ כל זמן שנשפך דם יהודים"<ref>מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב"ד הנ"ל, עמ' 32 ואילך.</ref>.
לאחר התמנותו לאדמו"ר יזם שתצא משלחת מטעם [[מועצת גדולי התורה]] אל [[הרבי]] על מנת לשמוע היטב את דעתו הקדושה בעניינים העומדים על הפרק בארץ הקודש, אך תכנית זאת נגנזה לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]].


=== תיקון חוק "מיהו יהודי" ===
=== תיקון חוק "מיהו יהודי" ===
שורה 42: שורה 44:


ב[[בחירות תשמ"ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו"ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב"ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.
ב[[בחירות תשמ"ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו"ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב"ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.
לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] יזם האדמו"ר תפילות לשלומו של [[הרבי]] ואף הורה, יחד עם נשיא [[מועצת גדולי התורה]] האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מ[[ויז'ניץ]] ושאר חברי נשיאות המועצת, לפרסם קריאה מטעם המועצת להתפלל לשלומו של הרבי.


=== ביקוריו ביחידות ===
=== ביקוריו ביחידות ===
851

עריכות