851
עריכות
←עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו"מיהו יהודי"
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) (הרבה דברים) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== שלימות הארץ === | === שלימות הארץ === | ||
בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי "ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר<ref name=":0">שבועון כפר חב"ד | בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי "ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר<ref name=":0">שבועון כפר חב"ד גליון מספר 706, כ"ג אדר תשנ"ו - לאחר הסתלקותו של ה'פני מנחם'.</ref>". באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש"'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''". | ||
כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ"ש<ref name=":0" />. | כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ"ש<ref name=":0" />. | ||
במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ"ד תחת הכותרת "גילוי דעת", ונוסחה על ידי ה"פני מנחם", כתב האדמו"ר כי "אין לנהל מו"מ כל זמן שנשפך דם יהודים"<ref>מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב"ד הנ"ל, עמ' 32 ואילך.</ref>. | |||
לאחר התמנותו לאדמו"ר יזם שתצא משלחת מטעם [[מועצת גדולי התורה]] אל [[הרבי]] על מנת לשמוע היטב את דעתו הקדושה בעניינים העומדים על הפרק בארץ הקודש, אך תכנית זאת נגנזה לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]. | |||
=== תיקון חוק "מיהו יהודי" === | === תיקון חוק "מיהו יהודי" === | ||
האדמו"ר פעל רבות לתיקון החוק האומלל ודיבר על כך בפומבי פעמים רבות. | |||
פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''"מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע"ז ומיסיון ו"מיהו יהודי" רק בגלל שפעם נגעה בזה חב"ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''<ref name=":0" />'''".''' | פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''"מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע"ז ומיסיון ו"מיהו יהודי" רק בגלל שפעם נגעה בזה חב"ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''<ref name=":0" />'''".''' | ||
באחת משנות הלמ"דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ"ש]]{{הערה|1=הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות "טייפ". האדמו"ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר. | |||
לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?". | |||
למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד. | |||
שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות. | |||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
[[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל"ז]] | [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל"ז]] | ||
בראיון לעורך עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]<ref name=":0" /> התבטא במשפט נדיר ואמר "אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית". | בראיון לעורך עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]<ref name=":0" /> התבטא במשפט נדיר ואמר "'''אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית'''". | ||
בי"ג ניסן תשמ"ב כתב הרבי מכתב ברכה ל"פני מנחם", במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה"פני מנחם" גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}. | בי"ג ניסן תשמ"ב כתב הרבי מכתב ברכה ל"פני מנחם", במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה"פני מנחם" גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}. | ||
ב[[בחירות תשמ"ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו"ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב"ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}. | ב[[בחירות תשמ"ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו"ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב"ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}. | ||
לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] יזם האדמו"ר תפילות לשלומו של [[הרבי]] ואף הורה, יחד עם נשיא [[מועצת גדולי התורה]] האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מ[[ויז'ניץ]] ושאר חברי נשיאות המועצת, לפרסם קריאה מטעם המועצת להתפלל לשלומו של הרבי. | |||
=== ביקוריו ביחידות === | |||
== ביקוריו ביחידות == | |||
האדמו"ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]]. | האדמו"ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]]. | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
ב[[י"ג באדר א']] [[תשד"מ]], ביקר האדמו"ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}. | ב[[י"ג באדר א']] [[תשד"מ]], ביקר האדמו"ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}. | ||
=== תקנת לימוד הרמב"ם === | |||
בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, בשנת תשד"מ, הסדיר ה"פני מנחם" את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב"ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב"ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר "הפני מנחם", פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע"ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד"ח אלטר}}. | |||
כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב"ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב"ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב"כסף משנה", השיב ה"פני מנחם" באיגרת כי ציין לו "לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם", ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה"כולל" שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו אודות ספר מראי המקומות לרמב"ם כותב ה"פני מנחם" לרבי: "'''אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו"ר מליובאביטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב"א... בהיותי בטוח שהוד מעכ"ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי"ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב"ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב"ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים"'''..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}. | |||
הרבי ענה ל"פני מנחם" על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: "הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ בנש"ק עוסק בצ"צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת"ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה"{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}. | |||
האדמו"ר הקפיד להשתתף בכל אירועי [[סיומי הרמב"ם]] ונשא בהם דברים בשבח התקנה ומייסדה. | |||
פעם<ref name=":0" /> מחה בחריפות על ההתנגדות ללימוד הרמב"ם והתבטא כי '''"מי שה' נתן לו רעיון כזה של התנגדות ללימוד רמב"ם, או לסיום הרמב"ם או לאלה שלומדים רמב"ם - אני רואה בזה עונש על המלחמה נגד החסידות".''' | |||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
| שורה 61: | שורה 73: | ||
פעם סיפר האדמו"ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב"ד אמר לו כי החרם שנעשה בזמן ה[[גר"א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב"ד. במענה לכך הגיב האדמו"ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב"ד<ref name=":0" />... | פעם סיפר האדמו"ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב"ד אמר לו כי החרם שנעשה בזמן ה[[גר"א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב"ד. במענה לכך הגיב האדמו"ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב"ד<ref name=":0" />... | ||
=== שבועון כפר חב"ד === | === שבועון כפר חב"ד === | ||