סוף מעשה במחשבה תחילה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ביטול גרסה 730146 של 62.56.174.156 (שיחה) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה''' הינו ביטוי המוכר לרובנו מתוך הפיוט '''[[לכה דודי]]''', הנאמר בתפילת [[קבלת שבת]] בליל שבת. הפיוט נתחבר על ידי הרב המקובל [[שלמה אלקב"ץ]] מ[[צפת]], בזמן [[הרמ"ק]] ו[[האר"י|האריז"ל]]. | |||
מתוך הבית השני בפיוט: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה | |||
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה | |||
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה | |||
:סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה}} | |||
==מקור הביטוי== | |||
נראה שמקור הביטוי בתרגום ספר הכוזרי{{הערה|ע"י ר' יהודה אבן תיבון בשנת ד'תתק"ז. הספר עצמו נכתב בערבית-יהודית (כנראה בשנת ד'תתצ"ט), ועבודת התרגום לקחה לר' יהודה אבן תיבון מספר שנים.}}, כחלק מהוכחת ה"חבר" (למלך כוזר){{הערה|במאמר שלישי אות עג.}} שהמסורת אמת גם במקומות בהם נראים דברי חז"ל במבט ראשון תמוהים. במאות השנים הבאות השתמשו בביטוי כמה ממפרשי התורה (הרקאנטי בפירושו לויקרא כ"ה, המבי"ט בשער היסודות פרק מ"ג, ועוד), ועד שהתפרסם בכל ישראל ע"י הפיוט הנ"ל של הרב שלמה אלקבץ. | |||
==הפירוש הפשוט== | ==הפירוש הפשוט== | ||
| שורה 19: | שורה 32: | ||
משפט זה משמש גם כביטוי לאדם העושה מעשים ללא [[מחשבה]] קודמת, ולכן עושה גם מעשים אשר אחר כך מתחרט עליהם. | משפט זה משמש גם כביטוי לאדם העושה מעשים ללא [[מחשבה]] קודמת, ולכן עושה גם מעשים אשר אחר כך מתחרט עליהם. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||